הכל חדש ונוצץ

לקראת החתונה שלי ההורים נפגשו. וכך ישבו על הספה בניחותא , התחילו לדבר על החתונה, על האוכל, הכל היה בסדר עד שהזכירו את הדירה שלי. הדירה שההורים קנו לי. ההורים שלו דרשו שהדירה תהיה גם על שמו של הבעל המיועד. אמא התנגדה נמרצות. בעיקר שהוריו היו מוכנים לתת רק 10,000 לירות. אמא קנתה את הדירה בכספה שלה ולגמרי לא היתה מעוניינת למסור את ההשקעה שלה בידי מישהו אחר. היא כבר חשבה על גירושין. אם נתגרש הוא יקח חצי דירה. לא בשביל זה היא השקיעה את מיטב כספה וחסכה מעצמה את תענוגות החיים.

הדירה נשארה על שמי וזה העיב על הכל. עד היום.

וכך התחתנו, הוא קיבל כסף מההורים שלו ופתח חשבון בנק נפרד. לשם הוא קיבל גם את המשכורת שלו. לא היתה לי בהתחלה נגישות לחשבון שלו עד שרבנו, אמרתי לו שהוא נשוי לי ומחויב לפרנסתי ולמזונותי, הוא נתן לי זכות חתימה. יכולתי לעשות בעצם כל דבר בחשבון הזה, יכולתי להכניס לשם את המשכורת שלי, למשוך כספים, להשקיע, הכל. אבל זה היה שלו וברבות הזמנים כשהתגרשנו הוא רוקן את החשבון והעביר את הכסף לחשבון על שם אחיו.

אמא מאוד דאגה כשהלכנו להתגרש. לא מה יהיה אתי. מה יהיה עם הדירה. היא הלכה לברר ובאמת אמרו לה שכל עוד הדירה על שמי הוא לא יכול לגעת בה.

התגרשנו אבל נשארנו יחד. אפילו שיקמנו את הזוגיות, כבר ללא נישואין, סוסון נולד , הכל היה בסדר עד ש...

גרנו בשכירות ובתום החוזה היינו צריכים לעזוב. באמת שלא הייתי מעוניינת להסתובב עם תינוק כל שנה מדירה לדירה. זה פשוט לא עסק. התחלנו לחפש דירה לקניה. אמא שוב הזדעזעה. אם את קונה דירה חדשה היא תהיה על שם שניכם. כך היא אמרה. נו, אז מה, אמרתי, הרי זאת היתה התוכנית שלך בהתחלה, את קונה לי דירה קטנה, אני אמכור אותה ויחד איתו נקנה דירה טובה וגדולה יותר במקום טוב יותר. מה קרה לך עכשיו? בשביל מה קנית לי בכלל דירה? כדי שאהיה תקועה עם זה כל החיים?

לא קנינו דירה. ההורים שלו לא היו מוכנים לממן את החצי השני. אמא דווקא היתה מוכנה להוסיף בסופו של דבר. אבל מה שהיא היתה מוכנה לתת לא הספיק. וכך נותרנו עם הדירה שלי ועברנו לדירה אחרת בשכירות כשהשכר דירה בא מהדירה שלי. כך שהוא היה למעשה חי על חשבוני. למותר לציין שאחרי התרגיל שהוא עשה לי פתחתי חשבון נפרד שלא היתה אליו שום נגישות. את המשכורות שלי הוא לא ראה יותר. פעמים רבות חשבנו להפרד, לפרק את החבילה, הוא אפילו הזמין מישהו כדי שיעריך את זכויותיו לרכוש דירה בנפרד. הוא רצה לקנות דירה לעצמו. אבל זה לא קרה. נסענו לאמריקה, גם שם הוא עשה צרות עם חשבונות הבנק, חזרתי, הגשנו תביעות לבית המשפט, באחת התביעות הוא רשם שהוא ויתר על חלקו בדירה המשותפת שמעולם לא היתה שלו.

במשך כל השנים ההורים שלו כעסו על כך שהדירה לא היתה משותפת. לא אחת אביו הזכיר את זה. איך זה שמתחתנים ולא רושמים את הדירה על שם שני בני הזוג? כך היה אומר. אולי הוא צדק. 

כן,כן. הדירה הקטנה הזאת שמעולם לא רציתי הפכה למקור כל הצרות. גם מהצד של אחותי אבל זה כבר סיפור אחר שגם עדיין לא נגמר. כמה כמה שנאה אני סופגת בגלל דירה אחת קטנה שלא רציתי. זה לא פר