הכל חדש ונוצץ

היום יומולדת לאיש ההוא ושוב אני תוהה איך אני זוכרת דברים כאלה. וכי למה לא?

הייתי אז בצבא. מוצבת במרכזיה של הגדודים. לא fancy. 

הוא התקשר כדי לחמוד לצון. יום שישי בערב, נשארים שבת, למה לא לרדת קצת על המרכזנית המעפנה והאנאלפביתית.

הוא התחיל לדבר שטויות, חבר שלו על הקו השני וכך הם מתחילים להפציץ אותי תחילה בעברית אחכ באנגלית. למרבה הפלא המרכזנית המעפנה האנאלפבתית עונה להם באנגלית. לא יכול להיות דבר כזה. הוא היה השלם של הגדוד, החבר שלו היה השלם של הגדוד השני, הם מחליטים לבוא ולראות מי זאת המרכזנית שמדברת אנגלית, אני מאידך גם תוהה מי הם החיילים האינטליגנטים האלה כי לא רק המרכזניות הן אנאלפבתיות. הם באו, זוג עלמי חמד אחד יותר חמוד מהשני לא יודעת מי לבחור. גם הם מופתעים לראות מרכזנית בלונדינית עם בגרות.

אחד מהם ממשיך לגלות בי עניין. מתחיל לדבר אתי על הנושא האהוב עליו. מוזיקה. מסתבר שיש לנו טעם דומה במוזיקה. שנינו אוהבים פופ משובח עם נטיה לקלאסי. לילות משי לבן. זה מה שהוא אוהב. והוא גם אוהב מערכות סטריאו משובחות כדי שהמוזיקה תשמע טוב. הוריו קנו לא מכבר. לפי השיחות עימו הוא נשמע לי עשיר מופלג . גם עשיר וגם חתיך, וואו ובנוסף הוא גם לומד כלכלה וסטטיסטיקה ואנגלית באוניברסיטה. וואו בדיוק תפור עלי גמני לומדת אותה תקופה מתימטיקה ופיזיקה וזאת כדי לעשות הסבה מהבגרות ההומאנית שלי לבגרות ריאלית. וואו, ממש תפור עלי הבחור.

אנחנו נפגשים שוב במקרה במועדון של הוועד למען החייל. יש שם טלוויזיה ומשדרים שם משחק כדורסל בין מכבי תלאביב לאיזו קבוצה איטלקית או מובילג׳ירג׳י וארזה או מילנו. אני חושבת מילאנו. המועדון ממש מפוצץ. בואי שבי לידי הוא אומר ומפנה לי מקום. את המשחק אני רואה כשהוא לצידי. חשמל באוויר, מכבי מנצחת בגדול. אין יום יותר טוב מזה להתחלות, הוא מלווה אותי לחדר שלי שנמצא בשטח הגדוד השני שהוא בעצם בסיס כמעט נטוש. אני מוצאת שיש לו חושומור מפותח נוסח כוורת. אז עוד לא היתה כוורת אבל כאשר היא הוקמה היא מיד מזוהה לי איתו.

שוב אנחנו נשארים שבת (היום קוראים לזה סוגרים שבת) הוא מזמין אותי למועדון מקומי. שוב מחזיר אותי לחדר, הפעם חדר אחר בגדוד השני שאני כל הזמן לוטשת עיניים לעברו. הוא מנסה להתקרב. בינתיים הוא יושב ופותר תשבצים. כמו אבא שלי , אני מהרהרת, הוא חכם ואינטליגנטי ואוהב מוזיקה כמו אבא שלי. אבל בניגוד לאבא שלי הוא שולח את הפתרונות וכל פעם זוכה. אז למה אני לא נותנת לו להתקרב? אני דפוקה או משהו? טוב בפעם הבאה שינסה אני אתן לו. ונתתי . והשאר היסטוריה.

ובהופעה פומבית מרשימה ביותר

פה קבור הכלב

הייתי אולי ב-5 הופעות של כוורת.

הפעם לא הייתי ואני קצת מצטערת.

גם הקטע המרשים הזה, שהתחלף בינתיים בקטע השקט, מזוהה איתו