ברור שהדירה הידועה כדירה של הדודה מגרמניה היא שלי. כבר 10 שנים. רק עכשיו היא גילתה את זה. נתתי לה להזיע קצת. ידעתי שהיא תתחיל לבדוק. כמוני ותמצא את הדירה רשומה בטאבו על שמי. זה לא סוד מדינה ולא קשה לגלות. אבל 10 שנים היא לא ידעה כלום. למחרת השיחה ההיא היא התקשרה אלי למזלי לא הייתי נגישה אפילו פיתחתי כבר איסרטגיה כיצד לענות לה במקרה ויהיו לה שאלות נוקבות.
אז אחותי היקרה, הדירה היתה של הדודה מגרמניה. כל החלוקה חצי חצי לא מחייב אותה, אותם. הדודים בגרמניה לא חייבים לך כלום. הם נתנו לך להשתמש בדירה כשהיית במצוקה ואני לא אמרתי כלום. גרת שם בחינם, קיבלת שכר דירה מהדירה הקטנה שאמא קנתה לך, ואני באותה תקופה עבדתי מאוד קשה ושתקתי. אבל מה קרה כשאני נכנסתי למצוקה? לפחות היה צדיק אחד בסדום שהתחשב בי. את אותה תקופה קיבלת את הדירה בכרמל. אז יש לך עוד טענות? את קיבלת דירה 5 חדרים, אני קיבלתי דירה של חדר וחצי . תזכרי גם שאת גם פיטרת אותי. יש אנשים שחשבו שאני צריכה לחיות ממשהו.
כן, עכשיו תזיעי כמו שאני הזעתי. תגיעי למסקנה שגם ממך מסתירים. לא רק ממני. תרגישי את ההרגשה שאני הרגשתי כאשר גיליתי שההורים קנו לך את הדירה בכרמל וכאשר קנו לך עוד דירות, כמו הדירה שאמא קונה לך עכשיו ומשלמת את המשכנתא. תבכי, תבכי. לא הכל שייך לך. גם לי יש מישהו שדואג, לא רק לך.
הדודה בגרמניה התקשרה לספר לי שאחותי בכתה לה בטלפון, שרק לי נותנים דברים. רק לי נותנים דברים? חוצפנית. 7 דירות כבר יש לה לפחות. חלק מבעלה וחלק מההורים שלי והיא בוכה על דירה קטנה ועלובה שלא ראויה למאכל אדם. תיאבון גדול יש לה....
אני נזכרת אחרי שגיליתי שההורים קנו לה דירה בכרמל נפלה ההחלטה לתת לי את הדירה הזאת. הדירה היתה כבר שייכת לאבא, הדודים העבירו אותה על שמו והוא העביר אותה על שמי. באוגוסט 2003. כן כן המאבקים שלי נושאים פרי. ואמשיך בהם.