הכל חדש ונוצץ

א. טוטל לוס

השנה החדשה מתחילה בלי האוטו של אמא. הוא הוכרז טוטל לוס מוחלט וזה נורא עצוב לכולנו.

אני יוצאת החוצה, רואה את שורת המכוניות, האוטו לא שם הוא לא יהיה שם יותר

תחילתו של סיפור בויכוח שפרץ ביני ובין החייזר. אני קושרת אותו לעניין למרות שלכאורה אין קשר. 

החייזר רצה לצאת לקניות. שאל אם אני צריכה משהו. אמרתי מים מינרלים. שאל אם אני צריכה עוד, אמרתי יש רשימה על המקרר, הוא אמר אין לי כסף, אמרתי לו שאת זה וזה וזה לא צריך , אז שיביא רק חלק מהרשימה, הוא אמר שאין לו כסף, אז נתתי לו את האשראי שלי שיביא הכל. הוא חזר הביתה, הביא רק 3 דברים מהרשימה, כל היתר מצרכים מטעמו. מים הוא לא הביא לי. אמרתי לו : אתה מפגר? אני שולחת אותך עם רשימה ועם אשראי ואתה מביא רק 3 דברים? אמרת שאת לא צריכה. אבל ביקשתי ממך להביא לי מים. זה היה ברשימה, אמרתי לך את זה בעפ, נתתי לך את האשראי שלי מה עוד צריך כדי שתביא לי מים? הוא התחיל לצעוק, אני צעקתי חזרה הוא אמר יותר אני לא אביא לך כלום בסוף נסעתי בעצמי לחנות רחוקה יותר כי את ההיא בינתיים סגרו, הבאתי לי מים והיה לי מאוד קשה לסחוב. היד כאבה לי ואז התחלתי לקטר. בסך הכל רציתי לקנות לכם דירה גדולה ומרווחת למה שברת לי את היד? אתה שברת לי. למה אתה לא יכול לעשות בשבילי דבר קטן שמבקשים ממך. לא יכולת לנסוע שוב ולהביא את מה שביקשתי? עם החברים שלך יכולת לצאת. כשהם קוראים לך אתה לא עייף. פתאום כל העייפות נעלמת לך. בקיצור היינו עצבנים ומתוסכלים.

הוא קם בבוקר הלך לעבודה כועס. חשבתי על האווירה שנוצרה בגלל כוס מים ועל כל המתח בכלל. אמרתי שזה עלול להשפיע

ואכן אחהצ טלפון: אמא עשיתי תאונה. מי מה איפה טוב זה לא רחוק אני באה

באתי, ראיתי את האוטו של אמא שלי פגוע, הפגוש נפל, הפנס הקדמי השמאלי שבור, מכסה מנוע פגוע, ובקיצור כל הפרונט מעוות. מה קרה? הרכב שלפני עצר ברמזור ואני לא שמתי לב, לא יודע איך זה קרה. היית עייף? שתית משהו? דברת בפלאפון? לא לא. הפלאפון שלי לא עבד הייתי בדרך לקנות חדש. לא יודע מה קרה. טוב, החלפנו פרטים עם נהג הרכב השני וכא נסע לדרכו. האוטו היה במצב נסיעה, הטמבון לחץ קצת על הגלגל, התקשרתי עם חברת הביטוח להזמין גרר. התחלתי לחשוש שזה טוטל לוס. האוטו מאוד זול. אפילו לא 5000 שח, מכונית מוגדרת טוטל לוס כאשר הנזק שנגרם לה הוא 50% מערכה, לא יתכן שהתיקון יעלה רק 2500. מה יהיה? מה קורה?

הגרר בא למחרת בבוקר. העלה את הרכב בנסיעה על המשאית זו היתה דרכו האחרונה.

מאוחר יותר התקשרה הפקידה מהביטוח. זה טוטל לוס אמרה. אז מה עושים? תדברי עם המוסך ועם השמאי. במוסך, שבא מטעם הביטוח אמרו שזה טוטל לוס, האוטו יורד מהכביש, צריך לבוא להוציא את הדברים מהאוטו והאוטו ישלח לגריטה. דברתי עם השמאי, גם כן מטעם חברת הביטוח, הוא אמר שהאוטו בטוטל לוס מוחלט והוא יורד מהכביש. אבל הוא נוסע, אמרתי, צריך רק לתקן פח, הוא לא נפגע קשה. התיקון יותר יקר מהאוטו ולכן אסור בכלל לתקן אותו. הוא יורד מהכביש. שום דבר לא עזר. אמרתי שאני אתקן הוא אמר אי אפשר. תהיתי איך קורה שאוטו שנוסע יורד מהכביש בגלל פח ואיך זה בכלל קרה. למה אני לא יכולה לתקן אותו בעצמי שהרי הנזק לא ככ גדול. ובקיצור נכנסתי למן פלונטר. אילו האוטו היה יקר יותר היו מתקנים אותו, אילו היה לי רק ביטוח צד ג׳ לא היה שמאי והייתי עושה עם האוטו מה שבא לי. הוא לא היה יורד מהכביש. ולמה בכלל עשו לי ביטוח מקיף אם כל פגיעה קלה יכולה להוריד את האוטו מהכביש? בכלל לא עושים ביטוח מקיף למכוניות ישנות וזולות.

זה עוד לא נגמר אבל עצוב

אין לנו אוטו... עד שהשגתי אותו מאמא, כמה נוח היה לי שיש עוד מכונית, מכל הבחינות, רק עכשיו עשיתי לו טסט ותיקונים. וזהו? זה נגמר? אין אוטו יותר? כל המכוניות האחרות בחניה רק האוטו הקטן הזה איננו וגם לא יהיה. אני שומעת מישהו מתניע את הרכב שלו שם למטה. זה לא האוטו הזה. זה אוטו אחר. מה יהיה עכשיו? מה נעשה אחרי שהתרגלנו? האם החייזר יסע בתחבורה ציבורית? האם יקח לי את האוטו שלי? ומה יהיה אם אחד רוצה ככה ואחד רוצה ככה ואחד רוצה לבוא יותר מאוחר והכל. שנה ומשהו היה האוטו אצלינו ועכשיו זה נגמר. חבל. אני נזכרת איך אבא נהג בו. הוא היה 15 שנה על הכביש. איך אבא היה בא לכאן כשההורים עוד באו לבקר, איך אבא היה מסיע את הילדים, כאשר הם כבר הפסיקו לבקר, ובכלל, ואיך אבא עוד נהג כשהיה חולה ועכשיו אין אבא ואין אוטו והכל בגלל סתם. מעצבן שדברים סתם הופכים לקטסטרופות. זה המזל שלנו כנראה, איך סוסון איבד את הרישיון שלו בגלל תאונה סתם ואיך אבא הלך בגלל ניתוח מיותר ושחורי והאצבע שלי ועכשיו האוטו הזה. זה היה ככ פתאומי. כאילו רק זה היה חסר לי עכשיו. שניה אחת של חוסר תשומת לב ואין אוטו.

ב. וחוץ מזה מרקיז הכל בסדר.

סוסון אתמול חזר מחול. את השנה החדשה קידמנו במלון ליאונרדו. היה מוצלח מאוד, האוכל מצויין, ככ הרבה אוכל , מבחר עצום, דגים, כבד קצוץ, רימונים, בשרים, סלאטים מכל טוב. אי אפשר לאכול הכל, חלק רק העיניים יכולות לאכול הבטן כבר מלאה והכל טעים טעים. כבד קצוץ עם רימונים, חריימה אשכנזי, תפוח בטחינה, מעדנים, ממש מעדנים, כך במלון שעל שפת הים, שקיעה נוגה, ים סוער ורוח ים נעימה. כך לפני הארוחה וגם אחריה. פגשתי שם גם את סודה ומשפחתה. היא לא היתה נוראית הפעם והעלינו זכרונות ילדות מחדר המדרגות, איך ישבנו ושיחקנו שם חבורה שלמה של ילדים. ככה זה שמחה דוחה עצב

גם הדודה מגרמניה אמרה לי משהו שגרם לי לשמוח. במחשבה שניה זה אפילו מאוד משמח.

שנה טובה!!!!