הסתו כבר כאן, השלכת מתקרבת, עלי העצים משנים צבע, כאן בארץ זה לא ככ מורגש, הירוק הופך לאדום, כתום, צהוב, שלל צבעי הקשת, כן, יש עלים אדומים, עלים כתומים, עלים צהובים אבל עלים כחולים אין. כחול זה כבר מסיפור אחר
עלים כחולים זה סיפור ילדים של קבלה ונתינה. סיפור של מקראות ישראל כיתה א' שנחרת לי עמוק בראש.
הוא מסופר יפה במצגת הזאת
ובכל זאת אספר למי שלא אוהב לפתוח קישורים
למרים היו 2 עפרונות ירוקים לרחל לא היה אפילו עיפרון ירוק אחד
ביקשה רחל ממרים: השאילי לי עיפרון ירוק אחד
אמרה מרים: אבקש רשות מאמא
ביום השני באו שתי הילדות לכתה
שאלה רחל : אמא מרשה?
נאנחה מרים ואמרה: אמא מרשה אך לא הספקתי לשאול את אחי
וביום השלישי שאלה רחל את מרים: אחיך הרשה?
אחי מרשה אך חוששת אני שתשברי את העיפרון שלי
אני אזהר - אמרה רחל
הזהרי, אל תחדדי אותו, אל תלחצי בכוח, אל תציירי הרבה ואל תשברי אותו - אמרה מרים
אני צריכה רק לצבוע כמה עלים שציירתי - אמרה רחל
זה יותר מדי - אמרה מרים
הסתכלה בה רחל והלכה. היא לא לקחה את העיפרון.
קחי קחי את העיפרון הירוק. למה את לא לוקחת - צעקה אחריה מרים
רחל צבעה את עלי העץ בעיפרון הכחול אשר היה לה
למה ציירת עלים כחולים על העץ? - שאלה המורה את רחל
לא היה לי עיפרון ירוק - ענתה
למה לא ביקשת מחברותיך?
שתקה רחל ומרים ענתה:נתתי לה היא לא רצתה לקחת
תלוי איך נותנים
חג שמח!!!
