בת 60 פוקחת עין.... אילו הייתי בבית עם המכשירים התקינים הייתי מצרפת את השיר הידוע
אבל אני כאן בבורגס בלובי של המלון עם ה ipad , רואה את שעותי הראשונות כאזרחית ותיקה
לגמרי לא רע. אני פה עם הבנים שלי, את שעותי האחרונות כאזרחית רגילה ביליתי בקאזינו של המלון, היתה שם הופעה של זמרת וקוסם, ובקו התפר יצאתי עם הבנים למסעדה . מסעדה ישראלית וזאת כי הישראלים התלבשו על בורגס, כמו על תאילנד, כמו על תורכיה, יוון, איביזה, ובקיצור ישראלים בכל מקום. סבבה. התפריט בעברית, המלצרים כבר למדו עברית ובכל זאת הזמנתי אוכל בולגרי מקורי. מרק עוף של אמא, כן אותו מרק עוף ניתן למצוא בכל מסעדה בולגרית שמכבדת את עצמה ושופסקה סלאטה, שהוא סלאט ירקות גם כן מוכר וידוע בתוספת אטריות של גבינה בולגרית
אחרי happy birthday עם הבלינצ׳ס חזרנו למלון, חזרתי לקאזינו הוצאתי 777 וברחתי עם הכסף. שימשיך כך אמן
בוקר. יום יפה היום כאן בבורגס. אתמול היה מעונן. ארוחת בוקר מפנקת של המלון. נשתדל לנצל אותו כראוי. ים בריכה, עדיין קריר. ואני שוב כאן בלובי עם ה ipad וה candy crush ואיתכם
הבריכה של המלון יפהפיה. המים קפואים. יש ג׳אקוזי. הוא רוצה כסף. שיהיה . גם בג׳אקוזי המים לא חמים. לפחות לא קפואים. אני חושבת על הבריכה של הטכניון. הג׳אקוזי כלול והוא חם וגם הבריכה עצמה מחוממת. בארץ הכי טוב חולפת בי הקלישאה. אבל פעמים רבות היא מוצדקת.... מים קפואים? זה לא מה שיגביל אותי. יאללה נכנסים למים. מי שאמיץ נכנס.
הים של בורגס, sunny beach לחוף הים השחור. רצועת חוף ענקית, בתי מלון, שמשיות, טיילת ענקית. אתמול הסתובבנו בטיילת. היום בחרנו את אחד החופים, מיטות, שמשיות מים שקטים וצלולים. קרים מאוד אך פחות מהבריכה. מי שנבנס למים בבריכה, מי הים זה כבר כסף קטן. לא ביג דיל. הרעב מתחיל להציק, אולי נלך לאכול משהו, הולכים לאכול , פתאום מנשבת רוח קרה הים בבת אחת משנה את פניו. ומתרומם כולו. לא יאמן איך תוך דקות הים השקט והצלול נעשה מפחד ומאיים. חוזרים למלון. בית קפה קטן על שפת הבריכה. השמש מלטפת. אין דברים כאלה. שמש קפה, בריכה והילדים כא עם הסמארטפון שלו. מי צריך יותר?
ערב. ארוחת ערב במלון עשירה למדי ולגמרי מפוצצת.
26.9 יצאנו לטיול ג׳יפים בסביבה. איתנו היו חברים מישראל וחברים מצרפת. עצרנו. שיחקנו חפש את המטמון הקבוצה הישראלית נגד הקבוצה הצרפתית. המטמון היה בקבוק שמפניה. ומי זכה? אנחנו כמובן כאשר הבן שלי מנצח על החבורה. הצרפתים לא מבינים איך זה קרה להם. הם מסתובבים סביב הבקבוק הזה כמו מסוממים. תני לי קצת שמפניה, תן לי קצת שמפניה. אשה זקנה בת 80 או 100 מוציאה כוסות פלסטיק. היא חוזרת 1000 פעם עם הכוס כדי שאמזוג לה עד שמישהי מהקבוצה אומרת לה : מספיק. הולכים למסעדה בסוף הסיור. על השולחנות יין לבן ויין אדום. נציג הקבוצה הצרפתית אוסף את היינות מכל השולחנות. בסופו של עניין הם שתויים לגמרי הצרפתים. הזקנה ההיא בת 80 יוצאת במחול. אחריה כל הקבוצה. מוזיקה בולגרית אוטנטית הופכת למקרנה ולה במבה. גם אנחנו מצטרפים. אין ספק שהצרפתים הפעם הם הרוח החיה והם יודעים טוב טוב לעשות שמח. הבן שלי מסתכל ואומר אין דברים כאלה. זו חוויה שלא אשכח. לסיום מנגנים את ההמנון הצרפתי. אני יודעת לשיר אותו עם המילים אל תשאלו מאיפה ואחת החברות הצרפתיות ממש מתרגשת מזה. למחווה היא שרה שיר לכבוד כל הישראלים, שיר של אדית פיאף ואיזה קול יש לה. מדהים. איזו אחוות עמים...
!!!!back soon