הכל חדש ונוצץ

כבר חודש מאז התאונה הקטנה עם האוטו של אמא ושום דבר לא זז.

אני מדברת עם כל מיני אנשים וזה רק מסתבך

אני כבר לא יודעת מה אמרו לי ומי אמר מה

תחילתו של סיפור כזכור שהאוטו מוכרז טוטלוס 

אני מדברת עם הפקידה היא מפנה אותי. אל המוסכניק ואל השמאי מכאן אין תקווה

אני מבררת אצל מוסך אחר הוא מוכן לתקן אבל מדבר עם השמאי ההוא ואומר אסור לי

אני חוזרת לפקידה מכאן אני מגיעה לסוכן אני מציגה בפניו את הבעיה. הרי התאונה קלה וכל מה שצריך זה קצת פחחות. נכון שהאוטו עולה 4800 שח והפחחות תעלה קצת יותר אבל אנחנו מוכנים לשאת בנזק הזה ללא תביעה מחברת הביטוח. 

הסוכן אומר שיברר, אומר שהסיכוי קלוש שהרי לאוטו יש ביטוח מקיף ונשלח שמאי והשמאי קבע טוטלוס והכל תלוי עכשיו בשמאי הזה ובהערכתו

בערב מגיעה הבשורה שהאוטו יצא מהטוטלוס

שמחה וטובת לב אני מגיעה למוסך ונותנת לו הוראה לתקן את הרכב המוסכניק יוצא לעבודה מוצא רכב כזה שמיועד לפירוק מברר עלויות, אומר שזה יעלה כ-5000 שח שואל אם אני מוכנה לתקן אני אומרת יאללה סבבה האוטו יהיה מוכן ביום ראשון עוד לפני הכיפור

אבל כאן חוזר הכל בחזרה, המוסכניק חוזר אלי ואומר שהסוכן אמר לעצור את התיקון כי השמאי מתעקש להוריד את האוטו מהכביש. עד שהתיק לא יסגר והשמאי לא ירד מהאוטו אין טעם לתקן כי הכי גרוע שהאוטו יתוקן ויהיה מוכרז טוטלוס ואז אפסיד את הכסף

אני מתחילה לתהות על כל עניין הטוטלוס שהרי אם האוטו מתוקן וכשיר לנסיעה איך אפשר להוריד אותו מהכביש?

אני חוזרת לסוכן. הוא אומר לי להמתין מעט. אני ממתינה הרבה.

הוא אומר לי שהשמאי מתעקש ולפי החוק יש להוריד את האוטו מהכביש ומציע לי לשלוח פקס שאני מוותרת על התביעה. אני שולחת פקס. וכך עוברים הימים שום דבר לא מתקדם. אני חוזרת למוסכניק הוא מחכה לאוקיי. בשלב זה אני נזכרת שזה לא אוטו שלי ולא אני עשיתי את התאונה ולא אני משתמשת באוטו וגם לא אני אשלם. אני שולחת את הילד לשאול. הוא פונה למוסך המוסך מפנה אותו לשמאי השמאי מתעקש זוהי ההערכה שלו ועל פיה יפול דבר ולא מעניין אותו כלום. זאת העבודה שלו וזה החוק והוא לא יעבור על החוק. אני שואלת את עצמי איך בכלל הגעתי לשמאי הזה אני לא מכירה אותו אני לא יודעת מה הוא מתעקש כל כך, הוא העריך את הנזק כ-10000 שקל, הוא לא מוכן לרדת מזה הוא טוען שאם האוטו חוזר לכביש הוא מאבד את הרישיון שלו לשמאות והוא כבר 35 שנה במקצוע. אני שואלת אם אני באמת צריכה להתחשב ברישיון השמאות שלו או באוטו . עובר זמן, שום דבר לא קורה אני מתקשרת לסוכן הוא אומר לי את נודניקית והלחץ מאיתנו יכול רק להזיק. אני שוב חוזרת למוסך הוא מוכן לתקן הוא רוצה לתקן אבל הוא לא ממליץ לתקן, דברי אתי ביום ראשון הוא אומר. אני לא מדברת איתו ביום ראשון ממתינה לדבריו של הסוכן. הרי אני נודניקית

עובר עוד שבוע וכלום לא קורה. כמעט כבר חודש עבר. אני שוב מתקשרת למוסך הוא אומר שהאוטו בטוטלוס . אני מתעצבנת, דברי עם השמאי הוא אומר. אני מתקשרת לשמאי הוא לא מוכן לדבר אתי וטורק לי את הטלפון אני חוזרת למוסך הוא מתקשר עם הפקידה אני מתקשרת עם הפקידה היא מפנה אותי לסוכן אני מתקשרת לסוכן הוא טוען שהעלבתי את השמאי והרסתי הכל. אחרי שטיפה של חצי שעה אני אומרת לו השמאי טרק לי את הטלפון. לא הרסתי כלום. הוא מתעקש להוריד את האוטו מהכביש ולא חשוב אם אני נחמדה או לא בקשתי ממנו לרדת מהתיק הוא לא רוצה.

אחרי דין ודברים חוזר אלי הסוכן ואומר האוטו לא שלך בכלל אני צריך מכתב מאמא שלך בו היא מבקשת מהשמאי לרדת מהתיק. אוי לא רק זה לא. רק לא אמא. לא מבינה הבן שלי עשה תאונה קלה עם האוטו אני רוצה לתקן אותו אני מוכנה לשלם מה הקטע פה?

בלית ברירה אני פונה לאמא. אני מנסחת מכתב מביאה את סוסון שימסור את המכתב לאמא לחתימה אמא לא חותמת. אסור לה , היא לא יכולה, היא לא רוצה להדפק והאוטו בכלל לא מעניין אותה. ידעתי שהאוטו לא ישאר אצלכם הרבה זמן כך אומרת לסוסון הפולניה המרושעת. אני כבר לא יודעת אם היא לא רוצה לחתום או לא יכולה לחתום. אולי אחותי סידרה לה אפוטרופוס מי יודע.

זה המצב כרגע. מכאן אני לא יודעת איך ממשיכים

אולי אעזוב את העניין סהכ זה לא אוטו שלי ואני לא עשיתי את התאונה ואני בכלל לא נוהגת ברכב הזה. רק נוח לי שהילד נוהג בו.

אם אעזוב האוטו יוכרז טוטלוס ואמא תקבל את הכסף למרות שאני שילמתי את הביטוח. גם צריך לחתום על טוטלוס. אני לא אחתום.

אם אמשיך אני לא יודעת כבר איך. צריך מכתב 

אני יכולה לתקן את האוטו גם אם השמאי מתעקש. רק שרשיון הרכב אצלו ובעצם זו הבעיה כולה. רשיון הרכב אצל השמאי . יהיה לי רכב תקין ללא רשיון

אז כמו שנאמר האוטו לא שלי ואני לא בצעתי את התאונה. אז למה אני בכלל מטפלת בזה? שאמא תטפל הרי הרכב שלה, שהבן שלי יטפל, הרי הוא עשה את התאונה. 

המשך יבוא