הבן נסע לאוסטרליה והשאיר אחריו אדמה חרוכה. דברים שאני ממש מתקשה להתמודד איתם
א. האצבע
אחרי הכל הוא שבר לי את האצבע. אמנם לא בכוונה, אבל את האגרוף הוא שלח. הוא התכוון לפגוע בסוסון וכיוון את האגרוף לראשו. אם האצבע לא היתה נשברת ספק רב אם הוא היה היום באוסטרליה. הוא עצמו שבר את ידו אבל הוא כבר שכח מזה מזמן. אני עוד לא. הייתי מצפה שידאג לי יותר. מילא. אני מסתדרת. ואולם אם אני צריכה לעבור ניתוח נוסף הייתי מעדיפה שיהיה כאן כיוון שאהיה יותר מוגבלת. אולי אני צריכה לסמוך יותר על סוסון. בכל מקרה כרגע אני לא מתכוננת לעבור עוד ניתוח. אני מתכוננת לנוח. לתת ליד לנוח. דר' ד' אמר לי בסוף אוגוסט שאני צריכה ניתוח אבל לבוא אליו אחרי החגים. פגשתי אותו בריקודים הבלקניים ואמרתי לו שאני לא רוצה ניתוח. אני פוחדת. הוא אמר: שום דבר לא בוער. אבל באמת מה עכשיו? מה הלאה? הסתיימו הטיפולים הפיזיותרפיים והיד לא בסדר. דר' ד' אמר שאין טעם להמשיך. אבל דר' ד' מלכתחילה לא נתן לי את ההפניה לטיפולים. הוא לא הרופא המטפל שלי. הרופאה שעשתה לי את הניתוח הככ מוצלח היא הרופאה המטפלת. אני שוקלת אם לפנות אליה, או אל דר כ'. מה הם יגידו. אחד מהם. או שאשאיר את זה כבר ככה. אולי אפנה לביטוח לאומי לקבלת אחוזי נכות, הועדה הרפואית נתנה לי נכות עד ספטמבר. בתקווה שהיד תחלים. היד לא החלימה. צריך לאסוף מסמכים וזו פעולה מעצבנת שאני כל הזמן דוחה
ב. האוטו
הוא גם דפק את האוטו ועד עכשיו הוא לא בבית. האוטו. תיקנתי את האוטו במוסך ההסדר ההוא. גם שילמתי. הנל עשה בעיות בסוף תיקן אותו. הוא אמר ששמאים מסתובבים שם כל הזמן. הוא חשש לתקן אותו כי אסור לו לתקן אוטו במצב טוטלוס. אבל מישהו אמר לו שהוא לא שמאי, הוא רק מוסכניק ואם אומרים לו לתקן אז שיתקן ולא יעשה בעיות. הוצאנו את האוטו מהמוסך מה שנקרא במצב מהלך, נסענו לשימי , כיבינו את המנוע ומאז הוא לא מתניע יותר. ניסינו כבלים, ניסינו למלא דלק. שום דבר . נאדא. לא מניע. מה עושים עכשיו. גוררים. איך גוררים? אני ניתקתי את הקשר עם חברת הביטוח ואני לא יודעת מי גורר את הרכב. לאן גוררים? המוסך שלי אמר שיטפל באוטו הזה למרות שהוא לא מטפל בסוג כזה של מכוניות. טוב בסופו של דבר התקשרתי עם שגריר. הימרתי. למזלינו האוטו עדיין מנוי שם. שלחו לי מוסך נייד. האוטו לא מניע. שלחו גרר , הגרר הביא אותו למוסך שלי אבל אין לו שם מצבר מתאים וצריך גם לתכנת אם האימובילייזר אם זו אכן הבעיה. אז מה עכשיו? שוב גרר? חברת הביטוח לא מכסה גרירה נוספת. ולאן אגרור אותו? המוסך המרכזי של האוטו סרב לטפל בו בגלל הטוטלוס. הוא גם רמאי גדול. אני לא יודעת באיזה מצב משפטי האוטו עכשיו. אני ממש לא יודעת מה לעשות כאן. בינתיים האוטו תקוע במוסך שלי. במשטרה אמרו לי שאסור לשמאי להחזיק את המסמכים של האוטו בניגוד לרצוני. בעיקר אם זהו טוטלוס טכני, כלומר השמאי הכריז טוטלוס בגלל עלות הרכב ולא בגלל מסוכנות. כל הסיפור רחוק מסיום. לזכור שהאוטו הזה הוא בכלל של אמא שלי.
ג. הדירה
הרבה דיירים היו לי בדירה הזאת של הדודה בגרמניה. הרבה סיפורים אפשר היה לספר עליהם. מיומנו של משכיר דירות. אמנם המשכיר הוא הרע , רשע מרושע, עושק אלמנות ויתומים ואילו השוכר הוא צדיק הדור אבל במציאות שוכרי דירות הם מפלצות קטנות. הם חושבים שאם נותנים להם לגור בדירה מותר להם כבר להרוס אותה כי הם לא הבעלים והם גם משלמים כסף. במקרה הטוב הם משלמים כסף. הדייר האחרון למשל השאיר אותי עם חוב לוועד הבית ועם קצר חשמלי. לא האחרון, הלפני אחרון כי הדייר האחרון היה הבן שלי. והוא מכל הדיירים שהיו לי הוא היה הגרוע מכולם. הוא בכלל לא גר שם. הוא היה גר בבית אבל נתן לחברים שלו להשתמש בה. והם השתמשו, השאירו לי חוב ארנונה חוב חשמל חוב ועד בית והרבה לכלוך וגם שכר דירה לא שילמו. אמרתי לילד שהוא יכול להשתמש בדירה בחינם אבל החברים שלו לא. הוא אמר שהם ישלמו. מחר מחר מחר הוא באוסטרליה והם עוד לא שילמו. אמרתי לילד שאני רוצה להשכיר אותה אבל אני לא מוכנה לנקות את החרא שלהם. הוא דרש שאעשה ריסוס נגד ג'וקים אחרת הוא לא נכנס. דרישה מוזרה נוכח העובדה שהחברים משתמשים בה ולא מפריע להם שום ג'וקים ועומדים לפנות אותה. אחרי לא מעט ויכוחים הוא ניקה. לפני שהוא נסע הוא רוקן לחלוטין את חשבון הבנק שלו. הוא אמר שישלם את תיקון האוטו, לא שילם. הוא גם אחראי על החברים שלו וכמה שזה מרגיז הוא יותר מדאיג כי הוא מסתובב באוסטרליה בלי גרוש על התחת. הוא בטח מסתדר. אני לא יודעת איך. נפלאות הן דרכיו. טוב, עכשיו צריך להשכיר אותה. או לשפץ או השד יודע. רק חבל ששנת הלימודים החלה ועכשיו יהיה הרבה יותר קשה להשכיר.
ועם הכל שיהיה בריא ושיצליח שם באוסטרליה. אמא תמיד סולחת.