הכל חדש ונוצץ

בסוף השבוע ראיתי סרט בטלוויזיה. אני לא זוכרת את שמו רק את ריס ויתרספון המתוקה. אני מאוד אוהבת סרטים שלה. תמיד היא לוקחת תפקידים של בלונדינית יפה וטובה. גם כאן היא היתה כזאת.

את ההתחלה התחלה פספסתי. בשבילי הסרט מתחיל כאשר היא עוברת תאונה ועולה השמימה.

במקום אחר בחור חביב שוכר דירה בסן פרנסיסקו. היא באה לבקר אותו כרוח וטוענת שזאת הדירה שלה

הוא הולך לברר מי זאת הבחורה הזאת. מוצא שהיא רופאה שמקודשת לעבודתה, שמה אליזבת, היא לא מתה. היא שוכבת בבית חולים מורדמת ומונשמת והרוח שלה מרחפת, נפרדה מהגוף והולכת לבקר אותו. רק אותו. אף אחד לא רואה אותה חוץ ממנו והוא תוהה למה.

אני כבר נזכרת בסוסון. איפה הוא היה כשהיה מורדם ומונשם?

בינתים בבית החולים רוצים לנתק אותה מהמכשירים. מנהל בית החולים מצליח לשכנע את אחותה לחתום על ניתוק. הבחור שלנו מנסה לשכנע את אחותה ערב הניתוק לא לנתק, מספר שהוא פוגש אותה, אחותה לא מאמינה וחותמת . בלית ברירה הוא מנסה להבריח אותה מבית החולים ותוך כדי כך הוא בעצמו מנתק אותה מהמכשירים. למרבה הפלא היא מתעוררת הרוח סוף סוף התמזגה עם הגוף והיא לא זוכרת כלום. היא לא יודעת מי הבחור הזה. היא חוזרת לדירה שלה,  הוא עוזב עת הדירה לא לפני שנטע גן פורח על המרפסת, וזאת משום שזה היה בתוכניות שלה. לאט לאט היא נזכרת מי הבחור הזה. היא היתה בדרך לפגוש אותו כשקרתה התאונה וזו הסיבה למה רק הוא ראה אותה. היא ככ שמחה על הגן אוחזת בידו ואז נזכרת בכל מה שקרה כשהיתה רוח....

זה הסיפור. הזוי קצת אבל עשה לי עצוב. נזכרתי בסוסון, נזכרתי בחזיון ההוא שהיה לי פעם כאשר ראיתי אותו בן 9 כמו שנפרדתי ממנו באותו יום. שוב ראיתי אותו לרגע ילדון חמוד וקופצני וחשבתי איך היו נראים החיים שלי אילו זה לא היה קורה. איפה סוסון היה היום, איפה אני הייתי. אני כבר רגילה לחיים האלה אבל נעשה לי עצוב. חשבתי על כל האנשים והדברים שאיבדתי בעקבות התאונה הזאת. על כל המאבקים כנגד כל דבר שזז. מאבקים שלא נגמרים, מאבקים שכבר נמאס לי מהם. כן, סוסון שלי נמצא שם. הוא מחכה לי, לפעמים בא לי ללכת אליו, בינתיים אני פה עם כל מה שיש. כשיבוא יומי אצטרף, אולי שם יהיה לי יותר טוב

לסרט קוראים זוג משמים just like heaven  ווהוא נחשב קומדיה רומנטית