הכל חדש ונוצץ

3 שבועות עברו מן האירוע שגרם לי לפתוח את הבלוג עד שפתחתי אותו

ההורים הביעו חרטה. באו אלי כמה פעמים, נתנו לילד את המתנה אך בסופו של דבר חזרו לעצמם

נראה כי הטריגר לפתיחת הבלוג לא היה האירוע עצמו אלא ההתנהגות של ההורים ודברים שנאמרו.

אני לא זוכרת בדיוק מה היה ומה נאמר. יש לי את הפוסטים האלה באיזה מקום, אני חושבת

אם תהיה לי סבלנות אחפש אותם ואפרסם מחדש.

עד אז אני רק אזכור שהם באו לכאן והתחרטו על מעשיהם

החזרה לברירת המחדל שלהם היתה בשלבים

תחילה אבא סיפר לי משהו על הילדים שלה. שהבן שלה לומד ערבית או משהו

מה, באת אלי לספר על הילדים שלה? אני לא רוצה לשמוע ממנה ולא על מי שקשור אליה. אל תבוא אלי הביתה ותספר לי עליה. נכון שהילדים שלה חמודים ולא מעורבים ובעצם הם באו ליומולדת ואפילו רצו ללכת אחכ לסרט אבל די. אל תביא אותה אלי הביתה.

פעם אחרת אמא התחילה לחפור לי על העבודה אמרה שאנחנו צריכות להיות חברות ולעבוד ביחד

באיזה סרט היא חיה? שתגיד לה את זה למה היא אומרת לי? אני לא רוצה להיות חברה שלה? זו היא שלא רוצה ואיך אנחנו יכולות להיות חברות אחרי כל מה שקרה? ואיך אני יכולה לעבוד איתה אחרי שהיא פיטרה אותי.

אני לא זוכרת בדיוק מה ככ עיצבן אותי שפתחתי את הבלוג. זה היה משהו בקשר להורים. לא היא. אולי התחילו לדבר בשבחה, משהו כזה.