הכל חדש ונוצץ

כשידידי יאיר טריבלסקי אמר שמארס הערס יבוא לבקר אותי אמרתי אוי אברוך

מארס הערס זה צרה צרורה. 

נזכרתי מה הוא עשה באחת הפעמים שביקר אותי.

גנבו לי את האוטו

סוסון הסתבך

סוסון היה אז תלמיד תיכון. הכיתה שלו עמדה לצאת למסע גדנע כאשר מטעם הבצפר אמרו לי: הוא לא יוצא. למה? שאלתי הוא ככ אוהב לטייל, זה מאוד יפגע בו. שום דבר לא עזר. פניתי ליועצת והמכשפה הזאת החזיקה בדעה שהוא לא צריך לצאת. יתכן שהיא זו שהחליטה כי רוב המגעים היו ביני לבינה. היא אמרה שהוא לא מתאים, היא חששה לגורלו, אני לא הסכמתי עם זה ממש רבתי איתה. הלכתי לערכאה יותר גבוהה. סגן המנהל. סגן המנהל הוא סיפור בפני עצמו. הוא למד איתי בתיכון והיה אחד משני הבנים היחידים שלמדו איתי בכיתה. השני דווקא הסתדר טוב עם זה. היתה לו אג׳נדה שמאלנית שהיתה די נדירה ומאוסה בימים ההם, היה לו מלא בטחון עצמי, היום הוא עורך דין, אבל סגן המנהל היה שונה. הוא היה מפוחד למוות , לא הוציא מילה מהפה במשך שנתיים. לא ידעתי איך נשמע הקול שלו ופתאום נס חנוכה הוא סגן מנהל בית ספר. לא יאמן. איך? איך הוא הפך להיות מורה בכלל? איך הוא עמד מול כיתה? איך הוא הרצה? איך הוא לא פחד מהתלמידים? אני עד היום פוחדת לעמוד מול קהל ולדבר. איך הוא עשה את זה? נס, נס או טיפול פסיכולוגי מוצלח. בכל מקרה הוא היה סגן מנהל הבצפר של הבן שלי והוא זכר אותי לטובה. אפילו דיבר בשבחי. ניסיתי לדבר על ליבו שיוציא את סוסון לטיול. כמעט הזכרתי לו איך הוא היה בתיכון אבל לא העזתי. הוא אמר לא בעדינות וכשמדברים אלי בעדינות אני נכנעת.

הכיתה יצאה לטיול, סוסון עצמו יצא לבד לאילת. התאכסן באיזו אכסניה. ראו שעבר עליו משהו. הוא היה כזה שקט...

ואני נזכרת איך הבאתי אותו חזרה הביתה עם האוטו החלופי הקטן והגשם ירד בחוזקה... כן זה היה בדצמבר 2000. דצמבר השחור... כל פעם יש לי דצמבר שחור.... גם בשנה שעברה...

ואז ראיתי שמארס הערס בא לבקר והכל היה מובן. כי כאשר מארס הערס בא לבקר יש צרות

וגם עכשיו מארס הערס בא לבקר, וגם עכשיו יש צרות. איזה? לא אומרת. בהזדמנות