אני עוצמת את עיני
אני רואה את אמא מחייכת אלי
היא נראית כמו אז כשילדתי את סוסון. חיוך מלא טוב לב וסביבה אור כחול
היא אומרת לי בחיוך: אני אעזור לך לקנות דירה
אני פוקחת את עיני: לא אמא את לא מתה
מה זה היה צריך להיות? אני שואלת את עצמי. אולי אמא רוצה להגיד לי משהו. אולי היא רוצה להגיד לי שהיא לא שונאת אותי כמו שאני חושבת. אולי היא רוצה להגיד לי להפסיק להיות עקשנית ולבוא לבקר או לפחות להתעניין בה.
אני מתקשרת לבית חולים למחרת בבוקר: אפשר לדעת מה שלומה? מי את? שואלים אותי אני הבת שלה, כמה זמן היא מאושפזת. את בת שלה ולא יודעת? כן אני בת שלה ולא יודעת. אנחנו לא מוסרים אינפורמציה היא אומרת במבטא רוסי כזה.
אני שולחת לשם את סוסון ובינתים הולכת לברר דבר מה.
הדודים מגרמניה ביקשו ממני לדעת איך להתקשר עם הבנק. הם לא משיגים את אמא כבר חודש . היא היתה מטפלת בחשבונות הבנק שלהם ועכשיו אין מי שיטפל. כן, הקידמה הקידמה. היום כבר אי אפשר לדבר עם פקיד הבנק שלך. אתה מתקשר כוכבית משהו ומגיע לפקיד אשר לא ידע את יוסף. מיקור חוץ. בבנק שלי עוד אפשר אם הפקיד יתן לי את מס׳ הטלפון. מגרמניה אי אפשר לחייג כוכבית משהו. יש מס 03 שמגיע לאותו מקום אבל גם כך הדוד לא מצליח להתקשר עם הבנק. אני הולכת לסניף הבנק לשאול אם יש דרך לדבר עם פקיד מהסניף בטלפון. לא. אין. הוא נותן לי את המס 03 הזה.
אני חוזרת לקחת את סוסון
נו מה שלום סבתא?
סבתא? היא מעורפלת כזה, היא מדברת בקושי. היא אוכלת וזה
היא זיהתה אותך?
כן
ומה קרה לה? למה היא ככה? כמה זמן?
איזה 3 שבועות היא ככה. היא עברה ניתוח ברגל ומאז היא ככה. היא נפלה מהמיטה שלה שברה את הרגל ועשו לה ניתוח. היא אמרה שיש לה הכל. אירוע מוחי, אירוע לבבי. הכל
אני מנסה לעשות סדר בכל הסיפור הזה. אז היא התיישבה על המיטה ונפלה ממנה, כנראה עברה אירוע מוחי, משהו כזה...
משהו כזה
אני מתחילה להתרעם. איך לא דיווחו לי דבר כזה. מה אני לא בת שלה? אני צריכה לברר את כל הדברים האלה. למה לא דיווחו לי מבית החולים ולמה כשאני אומרת שאני בת שלה לא נותנים לי אינפורמציה
נראה שבסופו של דבר אלך לבקר אותה.
היא מסרה לך דש אמר סוסון....