הכל חדש ונוצץ

פעמים רבות שמעתי את המילים את מפוטרת. כבר התחלתי לפתח חרדות מהצירוף הזה. אבל אין כמו הפעם הראשונה

בפעם הראשונה כמדומני שמעתי מילים אלה מאוטו גלס שם בדוי.

אוטו גלס הוא מוסך שמשות ותיק במפרץ חיפה. גם היום הוא קיים אך רק השם נשאר. הבעלים הראשונים, מקים העסק  כבר לא שם.

הגעתי לשם בזמן ההשעיה שלי מהאוניברסיטה. כתבתי על זה. נעניתי למודעה בעיתון שבה נרשם: דרושה פקידה בעלת רשיון נהיגה. וואו מתאים לי, זה עתה עשיתי רשיון וזה הזמן לנצל את זה. הגעתי למוסך הזה שהיה אז במקום די שומם, לא מפותח כמו היום ותפסתי את תפקיד המזכירה. האמת זה היה גדול עלי. הייתי צריכה לבצע את כל העבודות המשרדיות, לנהל תכתובת עם בעלי מוסכים אחרים ושיחות עם מזכירות אחרות, ולשחק אותה מבינה עניין. הייתי די המומה. מה אני בסהכ סטודנטית מושעית לביולוגיה שנוהגת רק להקשיב להרצאות, אני הולכת לנהל מוסך? ואפילו לא סיפרתי שאני סטודנטית שמתכוננת לחזור ללימודים בסתיו הקרוב. כל הזמן הייתי עסוקה במחשבות איך אודיע לו שאני חוזרת ללימודים. היה קיץ, היה חם נורא, לא היה מזגן וכך ניהלתי משרד בחיל ורעדה. הייתי נפחדת ומבולבלת. מידי פעם גם הסעתי מכוניות שונות ממקום למקום. לא ידעתי מה הולך אתי.

יום אחד הבוס היה צריך להגיע לאיזה מקום בדחיפות. נדמה לי שזה היה קשור במשפחה שלו, להוציא את הילד מהגן או משהו. הוא מאוד מיהר. איכשהו המפתחות של האוטו שלו היו אצלי. אני עשיתי נסיעה עם האוטו שלו, חזרתי למוסך הלכתי הביתה ובבית גיליתי לתדהמתי שהמפתחות שלו אצלי. אוי, הוא כלכך מיהר הוא בטח ישחט אותי ובצדק אמרתי לעצמי. התקשרתי אליו, אמרתי שהמפתחות אצלי, התנצלתי, שאלתי איך הוא הסתדר הוא אמר שהכל בסדר ונדבר מחר. למחרת שמעתי את המילים הידועות . הלכתי הביתה. כעסתי, נעלבתי והחלטתי למסור מידע לרשויות על עבירות מעמ שידעתי עליהן במהלך עבודתי. יותר לא ראיתי אותו ולא שמעתי עליו.

הוא היה נשוי שחצן ואב לילד קטן, אשתו היתה באה לפעמים  עם הפעוט ככה נאה ומטופחת , גם בן דוד שלו היה מועסק שם. איתו הסתדרתי יותר טוב... והאמת במקומו הייתי תולה את עצמי או יותר נכון אם היתה לי פקידה כזאת הייתי תולה אותה על העץ הכי גבוה הכי קרוב.