היא תספר עלי כל מיני דברים, אמרתי לעצמי אחרי שהיא פיטרה אותי. היא עושה הכל בעורמה. היא מחייכת אלי ותוקעת סכינים . אין לי שום הוכחה שהיא אכן זרקה אותי מהעבודה. אך בלבי אני יודעת שהיא עשתה את זה.
ואכן זמן קצר אחרי המקרה כבר שמעתי שזרקו אותי כי לא באתי בזמן ואכלתי בזמן העבודה.
לא, לא היא הפיצה את זה , אמא הפיצה את זה. ובכך הפכה אמא לשותפה לדבר.
אמא אף אמרה לי את זה. ואני שאלתי אותה. אני אשת מכירות. תפקידי להסתובב בשטח ולמכור את העסק שלה ואת מוצריו. לא מתפקידי לבוא בזמן. ואין שום מניעה שאלך לאכול. בעלה אמר לי לא לקנות אוכל אלא ללכת לאכול בחינם אצל חבר שלו. תפקידי הוא למכור ואכן מכרתי. העסק שגשג לא רע ושינה פניו אחרי לכתי. אני מלאתי את תפקידי בחריצות וביעילות. העסק הפך אימפריה. הכל עלילה. אני כן באתי בזמן. אבל למה את מפיצה את זה? את בכלל לא היית שם.
אך דבר לא עוזר. מאז ועד היום אמא מוציאה דיבתי רעה.
10 שנים אחרי כתבתי לה את המכתב הזה
שלומציון צעקה עלי שאני לא באתי בזמן והלכתי לאכול ולכן הפיטורים מוצדקים
ועד היום אמא אומרת שהיא מקבלת את הגירסה של אחותי כי לא הוכח אחרת.
אבל היא עצמה יודעת שאני בניתי לה את האימפריה
לך תוכיח שאין לך אחות כך אומרים