הכל חדש ונוצץ

היום לפני שנה הוא השתחרר, פשט את המדים, השיב אותם לבקום יצא לדרך חדשה.

אז איך נראית הדרך החדשה שלו ומה הוא הספיק לעשות מאז?

אם אצלי הכל תקוע  הרי אצלו הכל זז, בתנועה מתמדת שעושה לי סחרחורת.

מיום שהוא השתחרר הוא לא ידע מנוח, התחיל תוכניות שינה תוכניות, עשה קורס קפוארה, קורס ברמנים, קורס פסיכומטרי, בטח עוד משהו אם שכחתי, קנה ריטלין, קנה חלבונים, הלך לגור בדירה של הדודה, בסוף נתן את המפתח לחברים שלו וחזר הביתה

הוא החליט שהוא רוצה ללמוד וטרינריה בארהב

אבל הוא גם רוצה עוד דברים, להיות בצוות הבידור של קלאבוטל , לעבוד על ה MSC ומי יודע מה עוד

בסוף אמרתי: ארצה. לך לעבוד. לי אין כסף וכוח לכל התוכניות שלך.

הוא מצא עבודה כמאבטח בנמל חיפה

רק פשט מדים וכבר לבש מדים מחדש. תוך חודשיים הוא מצא עבודה

אהההה נשמתי לרווחה. הילד עובד מקבל משכורת, מקבל גם מענק הההה אפשר לנוח

אפשר לנוח? מה פתאום

אחרי חצי שנה הוא שוב פשט את המדים, שהחמיאו לו במיוחד ועשה לי חור בלב. למה?

כבר באמצע העבודה הוא אמר אני נוסע לאיביזה ואחכ לאוסטרליה מה תעשה באוסטרליה עגלות. אני רוצה לחסוך כסף כדי ללמוד בארהב.

עגלות??? אתה עוזב מקום עבודה עם משכורת כדי לעשות עגלות???

בעגלות עושים הרבה כסף, כולם עושים את זה ואם לא עכשיו אימתי, אני צעיר ,אני רוצה לראות עולם.

וכך נסע לאוסטרליה לא לפני שהספיק לשבור כמה פלאפונים, לקנות חדשים , לאבד כמה דברים ולדפוק את האוטו של אמא שלי.

אוסטרליה. למה אוסטרליה? למה ככ רחוק? למה לעזוב עבודה טובה ומסודרת ?

ככ מעליב אוסטרליה, עלבון לכל אמא. הכי רחוק שאפשר. תמיד חשבתי שאם ילד בורח לאוסטרליה זו תעודת עניות לאמא ועכשיו זה קורה לי

גם באוסטרליה הוא לא ידע מנוח

עשה עגלות בפרת'

עשה עגלות בגולד קוסט

ועכשיו הוא במלבורן עושה הובלות

לפני כל שינוי הוא שאל אותי מה כדאי

ואני אין לי מה לענות לו. הייתי רוצה שיהיה כאן וילמד, או שיעבוד

כסף הוא לא עשה.

הוא נסע לאוסטרליה בלי גרוש על התחת בלי גרוש בחשבון

הוא הספיק לחסל את כל המשכורות שלו וגם את המענק מהצבא ונשאר בחובה של 20,000 שקל

הוא אומר שהוא רוצה לחסוך לטיול באוסטרליה, או ניו זילנד, או לבלגיה, הוא עוד לא טייל שם בכלל

אחרי מלבורן הוא רוצה לעבוד בחווה בקווינסלנד.

מכל המקומות שהוא היה בהם הוא לא שלח אף תמונה.

כולם עושים את זה. אף אחד לא שולח תמונות. אין מה לשלוח...

את כל הדברים קבלתי בשקט. את עניין התמונות לא.

מיום שהוא נסע לאוסטרליה אמרתי: אני אסע לאוסטרליה

בינתיים קבלתי סירוב

אף פעם לא קיבלתי סירוב

אני לא אסע לאוסטרליה

אני לא אהיה בפרת' ולא בסידני ולא בגולד קוסט ולא בקווינסלנד.

אני לא אדע שום דבר עליו. לא על איפה הוא היה, לא איפה הוא יהיה לא שום דבר.

כן כולם עושים את זה

ולמה לי יש הרגשה שיש לי ילד מיוחד

שממלא אותי בצער

מה שהוא לא עשה לי 20 שנה הוא עושה עכשיו ובגדול