שנות השמונים. אני גרה ברחובות בדירה הראשונה בבית דירות מסוים. היא עדין נשואה, גרה בארץ, בעלה גר בגרמניה, מידי פעם היא נוסעת אליו. ככה היא חיה. היא יוצאת לחופשת סקי חוזרת עם רגל מגובסת מהמסד עד הטפחות. היא קרעה שם את רצועות הברך. אבל זה רק חלק ממה שמעניין אותה. יותר מעניין אותה איך בעלה התייחס אליה. הוא לא התייחס אליה כך היא מספרת. הוא כבר בגד בה אפילו עם אשה שחורה. רצה לבדוק איך זה. היא לא נשארה חייבת. היה שם אחד שריחם עליה. גם כן ישראלי. תושב אילת. מפונה נועיבה או נביעות שהתגרש אחרי הפינוי, עבר לאילת והקים חווה בערבה. הכל נחמד. בנאדם נהדר כך אומרים אך הוא נראה כמו הצרות של סבתא שלי. הוא מת עליה על אחותי. היא מתלבטת. אני זוכרת איך השמות של שניהם דופקים לי בראש. זה או זה? זה או זה? היא משגעת את כולנו עם הלבטים שלה. כן היא נשואה עדיין ולא סולחת לבעלה על התנהגותו והבחור הזה אמנם צורה לו אך מתנהג ככ יפה. בסוף היא החליטה. היא מתגרשת. זהו זה.....
ובכל זאת חיידק הסקי לא עוזב אותה. היא שברה את הרגל וזה לא הרתיע אותה מלצאת לעוד חופשות ועוד חופשות סקי. היא יוצאת עם בעלה השני, היא שוב שוברת רגל. ואז גם בעלה מקבל טלפונים אנונימיים על כך שהיא בוגדת בו.... כן, עד היום היא יוצאת לחופשות סקי. מה הייתי מאחלת לה אני מעדיפה לא לומר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@