הכל חדש ונוצץ

ברור שלא אשב בחיבוק ידיים אם הכל אצל אחותי והשאלה מה ניתן לעשות. פניתי לכמה גורמים. אבל כרגיל יש גורמים שמפיחים תקווה ויש גורמים שהורסים אותה. אחד הגורמים היה איש צוות מבית ההחלמה. פניתי אליה כדי לברר על גורם נוסף ובין השאר סיפרתי שאמא מתלוננת שאחותי לא באה ואין לאמא כאן שום דבר. לא כסף לא צקים לא תעודת זהות לא כלום. וגם הטלפון שלה לא תקין. העובדת אמרה שאחותי דווקא כן באה. אבל אמא אומרת שלא. אל תסמכי על מה שאמא שלך אומרת היא לא זוכרת כלום. נכון היא באמת לא זוכרת כלום. היא לא יודעת מה השעה ואיזה יום היום. אומרים לה היום שבת היא שוב שואלת ושוב אומרים לה היום שבת והיא שוב שואלת. השעון בחדר מראה 5 אחהצ. היא אומרת השעון לא נכון השעה 12 בצהרים. אני מסתכלת על הסלולארי שלי. לא אמא, השעה 5 אחהצ. השאלה אם היא באמת יכולה להחזיק צקים, או לרשום צקים ולחתום עליהם. לפי החוק היא יכולה, רק שלא יתכן שהכל יהיה בידי אחותי. וכן, אחותי כן היתה שם. היא הביאה לאמא את המסמכים של קלאבוטל. אז היא יכולה להביא גם דברים אחרים רק מי יגיד לה להביא? היא עושה מה שהיא רוצה. רק מעניין מה אומר החוק. כל מה שיש לאמא במגירה הוא ספר תהילים וכמה ממתקים.

אם את כבר פה אז תביאי תרופה לאמא, אומרת העובדת ונותנת בידי מירשם...