לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014

יום השואה שלי


30 באפריל. בשבילי זה יום כיפור יום השואה ויום הזכרון גם יחד. יום התאונה של הבן שלי.

הייתי צריכה היום לעבור ניתוח. אפילו שאלתי את החרצית. היא אמרה כן. היא תמיד אומרת כן. כבר בדקתי אוהב לא אוהב אוהב לא אוהב תמיד יצא אוהב, גם ניתוח לא ניתוח ניתוח לא ניתוח יצא ניתוח ולגמרי לא ראיתי את עצמי עושה ניתוח עוד כמה ימים. היה לי ברור שאני לא עושה ניתוח אבל אם זה ב30.4 אולי הוא יצליח וכך תסתיים הסאגה של האצבע שלי, היד שלי אלא שהתלבטתי יותר מדי לא אמרתי כלום וכך בוטל הניתוח. אם אני רוצה לעשות ניתוח אני צריכה שוב לגשת לרופא ושוב לחכות ושוב בלה בלה וזה מעצבן כי יכולתי היום לעשות ניתוח ולגמור עם זה אבל הפחד הזה שאולי זה רק יזיק ואולי זה מיותר ואולי עדיף ככה כבר הכריעו. זה לא סופי תמיד אני יכולה לעשות ניתוח אבל ב30 באפריל יש לזה ערך מוסף. הילדים אמרו אל תעשי ניתוח ב30 באפריל ואני אמרתי גם קרו דברים טובים ב30 באפריל יום העצמאות ה50 היה ב30 באפריל, נסענו לקלאבוטל ב30 באפריל היטלר התאבד ב30 באפריל אז דווקא הניתוח יצליח ב30 באפריל אבל אני לא אעשה ניתוח ב30 באפריל וכך אמשיך להסתובב עם היד הזאת ככה עוד הרבה זמן.... 

טוב, אולי זה לטובה, תמיד להכעיס קורים דברים טובים ב30 באפריל ואולי זה טוב שלא עשיתי את הניתוח. אולי זה הדבר הטוב. חזרתי לפיזיותרפיה, אולי סידרת הטיפולים הזאת תעזור. אפילו הרופא כבר לא ידע אם לעשות לי ניתוח או להפנות אותי לפיזיותרפיה. לא, לא אתחיל שוב עם ההתלבטויות האלה אתם לא יודעים מה זה שבן מזל מאזנים מתלבט. אף אחד לא יודע להתלבט כמו בן מזל מאזנים.

השמש זרחה על ה30 באפריל יום יפה היום כמו אז. ואני גם לא רוצה לחשוב על אז. וגם לא על היום וגם לא על כלום. בשבילי זה יום כיפור יום השואה ויום הזכרון. רק בשבילי. אין שירים נוגים אין תוכניות נוגות עוד מעט אצטרף לכלל עם ישראל שמבכה את בניו. אף אחד לא מבכה את בני או אותי. אני לבד עם צערי. אנחנו לא מתאבלים . אף אחד לא מת. רק שהחיים אינם חיים מאז ה30 באפריל ההוא. סוסון לא בסדר. אני כבר רגילה לזה אבל קשה ככה.... 

הייתי צריכה לעבור היום ניתוח. רק מי ילווה אותי לניתוח ומי יחזיר אותי הביתה. סוסון לא יכול להחזיר אותי הביתה בשנה שעברה הוא עוד היה יכול. בשנה שעברה היה פה גם חייזר והיה לנו עוד אוטו.... לא לא, הכל שטויות סוסון יכול להחזיר אותי הביתה עם מונית וגם הפחד הוא שטותי היום אני רואה שהפחד הוא שטותי. ביום אחר אמשיך לפחד. אולי בכלל לא צריך ליווי. זה ניתוח פשוט 20 דקות בהרדמה מקומית וזהו. אבל אף אחד לא יודע להתלבט כמו בן מזל מאזניים. אף אחד.

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 30/4/2014 07:01   בקטגוריות אצבע אלוהים, 30.4, התאונה  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-1/5/2014 20:15



109,902
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)