הכל חדש ונוצץ

יום הולדתי ה51 מוצאי יום כיפור

אנחנו חוגגים בקפה הבנק. כולם . כולם עוד היו כאן אמא ואבא והאחות וילדיה ואולי גם בעלה, אני כבר לא זוכרת והדודים מגרמניה וכמובן ילדי היקרים. הבן הקטן שלי עושה קצת בלגן, אחותי מפגינה מצלמה דיגיטלית שאך רכשה, חלק מזמינים כבד אווז ברוטב מרסלה לפני שאורנה בנאי חיסלה את הענף. הכל בסדר. סביר.

למחרת אחותי מתקשרת: היה לנו קלקול קיבה...

נו אז מה את רוצה ממני? אני הכנתי את האוכל?

גם לילדים היה קלקול קיבה, לכולנו היה

לי לא היה קלקול קיבה, לא לי ולא לילדים, לא יודעת...

רק שתדעי לך

המממ לא עניתי לה. כמעט התנצלתי...

כן אני יודעת מה הייתי צריכה להגיד לה אך לא אמרתי

אני לא הכנתי את המנות, אני לא בחרתי את המנות. אין לי שום חלק בעניין הזה

ובכלל אני לא מאמינה לה שהיה לה קלקול קיבה

היא סתם רצתה לקלקל...

זו לא היתה הפעם הראשונה שהזמנתי ואחכ היא סיפרה שהיה לה קלקול קיבה ורק לה היה. 

או שזה היה בכלל יומולדת אחר. מי זוכר, מה זה משנה....