מרוב עצבים בכלל לא שמתי לב שהצו בוטל. לא הצו של היום. הצו של 2006. היא הוציאה לי אז צו הרחקה בעקבות גילוי הבלוג הקודם... את זה אני עוד יכולה להבין אך גם אחרי מלחמת לבנון היא הוציאה לי צו. על זה מזה התרגזתי... מה עשיתי? אני ישבתי פה סופגת קטיושות, אותה הבריחו למרכז אז על מה הצו? על זה שהדודה בגרמניה סיפרה לי את האמת? זה נורא הרגיז אותי.
אמרתי אז לאמא. אם היא לא תפסיק עם הצווים שלה אני באמת אעשה לה את מה שכתוב בצו. היא לא תוציא עלי צווים סתם. כמו כן את צריכה להבין שאם יש צו הרחקה אין מפגשים משפחתיים. הבנת? לא מפגשים משפחתיים לא כלום. את רוצה לחבר ביננו, כל עוד יש צו הרחקה זה אסור. זה לא רק שאני לא רוצה לפגוש אותה, אסור לי לפגוש אותה.הבנת? כן, אז הצו בוטל. אמא אמרה משהו לאחותי אז הצו בוטל.
היום אמא בבית אבות. כבר לא יכולה לבטל צווים אז המפלצת חידשה את הצו. זה הכל. אבל היום אני קצת יודעת על צווים....