כעצת עורכת הדין שלי הלכתי לבקר את אמא למרות הבטחתי המפורשת שהיא לא תראה אותי יותר. אמא שמחה לקראתי. סיפרתי לה על הצו שאחותי הוציאה והיא כעסה. אני אגיד לה לבטל את הצו כך אמרה. התחלתי לדבר בה סרה: היא מנצלת את זה שאת פה אז היא מוציאה צווים כמו פעם, בשבילה את כבר מתה. למעשה הצו קיים מאז שאת פה ובכלל אסור לי לבוא אליך בלי לתאם, אבל אני באה. עד עכשיו בכלל לא ידעתי שיש לי צו. רק הכניסה אותך לפה וכבר עשתה לי צו בלי שעשיתי לה משהו. אני הרי בכלל לא מדברת איתה והיא עוד אמרה שזה לא צריך להיות ככה מצד שני מוציאה לי צו. היא לא אסרה עלי לבוא אליך ואליה אני לא באה ממילא ולא מדברת אתה. היא השתלטה על כל רכושך ונכסיך עכשיו היא רוצה להכניס אותי לכלא. היא לא תכניס אותך לכלא - אמרה אמא - אני לא אתן לה, אבל היא כלכך נחמדה, אני חולה ואתן רבות על כסף
נחמדה נחמדה אבל זה מה שהיא עושה. מה עם הצ׳ק היא לקחה אותו חזרה? - כן, היא אמרה שצקים לא מסתובבים כאן. - אז היא לקחה את הצ׳ק לא את נתת לה אותו. - היא לקחה את הצ׳ק....
הממממ... יש לה יפוי כוח ואם אמא אומרת לה לתת לי צ׳ק היא חייבת לתת לי צ׳ק ... אם הצ׳ק במשרד סוסון אמור לקחת אותו ולא אף אחד אחר.
- אני רשמתי צ׳ק על 3000 שקל, אמרה אמא, לכל הנכדים שלי אני נתתי 3000 שקל ליומולדת.
- רק הילדים שלה קיבלו צ׳קים. הילדים שלי לא קיבלו שום דבר ולי היה יומולדת 60 וגמני לא קיבלתי שום דבר. יש לה יפוי כח. היא לא יכולה לעשות בכספים האלה מה שהיא רוצה.
- היא לא עושה בכספים מה שהיא רוצה. היא כל פעם מראה לי מה קורה עם הכסף
- ואני לא מסכימה לזה. לא מסכימה שהכל יהיה אצלה. לא הכסף לא הדירה לא כלום. ובטח לא כשהיא מוציאה לי צווים. גם הבית שלך אצלה. הכל אצלה
- היא רצתה להשכיר את הבית ולא הסכמתי, חבל שהבית עומד סתם ריק היא אמרה
- נו, בטח שהיא תרצה להשכיר את הבית, זה בית שלה, את לא שם, היא זרקה אותך מהבית, עכשיו את פה. המפתח של הבית אצלה.
- לא, לא, אני רוצה לחזור לבית שלי
- אז תחזרי. את פה המון זמן ומשלמת הון תועפות
- היא סידרה עם המושלם. הם משלמים. בינתים מטפלים בי טוב.... אני לא ככ מהר אחזור הביתה...
היה ברור לי שהיא תשכיר את הבית. כך היא מקבלת מאמא שכר דירה ויתכן שהיא כבר משכירה את הבית כבר עכשיו ומקבלת שכר דירה גם מאמא וגם מדייר אחר. מתאים לה הקטע הזה. אחלה קומבינה.