הסיפור ההוא קרה בשנת 2004 או לפני , אני כבר לא זוכרת. אני כבר לא זוכרת איפה זה היה בדירה שלה 4 מפלסים עם המרפסת או בבית החדש שלה שאמא קנתה לה. איך שלא יהיה התכנסנו אצלה אז כולנו. בבית הקודם שלה היתה מרפסת גדולה והיא בנתה שם סוכה והזמינה את כולנו לחגוג ובבית החדש שלה אין מרפסת אך יש מקום לפתוח שולחן גדול. אם זה קרה בבית עם המרפסת הרי שזה קרה לפני 2004 ואם זה קרה ב2004 אז זה כבר קרה בבית החדש שלה. מכל מקום לי זה חשוב מתי דברים קרו, כי בלבול בזמנים יכול לתת זוית מבט שונה בתכלית...
ובכן נתכנסנו אצלה לרגל שמחת תורה. הילדים שיחקו הנשים קשקשו, הכל סביר
לפתע אבא התחיל לצרוח עלי, אני לא יודעת למה ולא זוכרת
שבי - הוא אמר. אני אבא שלך
אני כבר ילדה גדולה ואתה לא אומר לי מה לעשות - עניתי.
אני אבא שלך ואת תעשי את מה שאני אומר לך
כן? קמתי והלכתי.
הלכתי הביתה. אני כבר לא זוכרת אם השארתי שם את הילדים או לקחתי אותם אתי
אני רק זוכרת שקמתי והלכתי ובתום האירוע הם באו אלי.
אני חושבת שאבא התנצל.
ואמא אמרה זה אבא שלך. את צריכה להקשיב לו...
אני באמת לא יודעת איך להתייחס לאיש הזה גם אחרי מותו. מצד אחד הוא התנהג אלי מאוד בגסות בשנים האחרונות. מצד שני הוא שמר עלי. כשהוא היה חי ובריא ומתפקד קיבלתי מההורים כל חודש 1000 שח. אמא היתה נותנת לי את הכסף ביד במזומן. כאשר הוא חלה העסק קצת התחיל לזייף, פעם כן פעם לא. פעם בצ׳ק כי אמא לא יכלה להגיע לבנק בלי שאבא יסיע אותה. אחרי מותו אמא לגמרי הפסיקה לתת לי כסף למעט התקופה הקצרה בה היא חילקה את השכר דירה שהיא מקבלת ל-3. שליש אני שליש היא שליש אחותי כשאחותי מקבלת את השליש שלה. כבר שנה אני לא מקבלת ממנה כלום ואילו אחותי מקבלת מזה שנתיים 3000 שח כל חודש. את כל שכר הדירה.... מעניין אם גם עכשיו היא מקבלת את הכסף הזה שהרי אמא בבית אבות, כבר לא גרה בדירה...
אני רק יודעת שלמרות שאבא צרח עלי והתנהג נורא הוא גם שמר עלי קצת... אני ממש לא יודעת איך להתייחס אליו וגם לאחרים אני לא ככ יודעת
טוב למה לשבור את הראש
היום מתחיל המונדיאל
קצת מנוחה לנפש