זהו החלטתי אני עושה ניתוח ביום רביעי ולא משנה שום דבר נכון לא נכון יצליח לא יצליח . זהו החלטתי.
אז זהו שלא.
אתמול מתקשר אלי דר׳ כ׳
את עושה את הניתוח?
כן
את בטוחה שאת עושה את הניתוח? זה מה שהחלטנו?
כן
אז אני לא בטוח שאעשה לך את הניתוח. אני פוחד. כל הניתוחים האלה שעשיתי לא הצליחו. היה קשיון בניתוח זה היה בסדר ואחרי שבועיים הקישיון חזר. אני לא ממליץ לך לעשות ניתוח. אני אחתוך, יהיו לך צלקות האצבע תתנפח ותשאר נפוחה
אבל... אני שמעתי שזה ניתוח קל, הרבה אנשים עברו ניתוח כזה וזה יצא בסדר
לא ניתוח כזה, אבל אצלי זה לא הצליח,
אז מה אנחנו עושים דר? שאני אשאר עם היד ככה? ולמה כאשר באתם לעשות לי את הנתוחים בהתחלה לא פחדתם? למה אז לא התרעתם מזיהומים צלקות כאבים התנפחויות? אז אפשר היה למנוע את זה. הלכתי להרבה רופאים אמרו לי שלא הייתי חייבת לעשות את הניתוח ההוא אבל עכשיו אני ככה ואני לא רוצה להמשיך ככה עד סוף ימי.
מה שהיה אז היה. זהו אין מה לעשות. טוב תבואי ביום רביעי נחליט אז...
אוי לי ואבוי לי. הרופא שלי פוחד לעשות ניתוח, דר ד׳ פתאום לא מכיר אותי ומה אני עושה עכשיו? עכשיו זה זמן טוב, לא יכולה לדחות את זה, אחכ יש לי חופשה ויומולדת אם יצליח מה טוב ואם לא יצליח הלך עלי. איך שלא יהיה דרוש זמן לשיקום ועכשיו זה הכי מתאים לי. אז מה אני עושה? הרופא שלי פוחד לעשות את הניתוח. אולי שאלך לרופאה ההיא כן? ההיא שהרסה לי את היד, היא עכשיו באמריקה כרגיל, אז מה מי מו מה אני עושה עכשיו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@