סופש. אני באה הביתה בלי סוסון. זקוקה לקצת מנוחה. אני כל הזמן נמצאת עם סוסון במרכז השיקום ובאמת צריך קצת להחליף אווירה.
הבעל לא מרפה. נו מה תעשי? את לא יכולה לחזור הביתה תצטרכי לעזוב את הבית
אתה תעזוב את הבית אני אומרת לו
העניינים מתחממים שוב. אני לוקחת איזה כסא וזורקת אותו מהמרפסת: תפסיק כבר תפסיק כבר תפסיק כבר. נמאס לי ממך. אני באה הביתה לנוח וזה מה שאתה עושה לי? תהיה אתה קצת עם סוסון. הוא גם בן שלך. לא רק שלי. הוא בידיים טובות שם. אף אחד לא נמצא שם כמוני. תעזוב אותי כבר.
הוא יוצא מהבית
אני יושבת לי בפיג׳מה רואה טלוויזיה כרסי בין שיני
ופתאום דפיקה בדלת. עשרות שוטרים נכנסים לי הביתה , אני מסתכלת במרפסת, יחידה שלמה רצה לעברי ויחד איתם הבעל, כן הוא מנצח על הפעולה.
השוטרים נכנסים הביתה ונערכים במערך הגנה חוסמים את הדרך נעמדים דום בשורה
מה קרה? מה עשיתי?
את זרקת כסא מהמרפסת?
כן
את יכולת לפגוע בילד שמשחק שם למטה
לא פגעתי בשום ילד
אבל יכולת
לא פגעתי
השוטרים מסתכלים זה על זה, מתחילים לתהות מה הם עושים פה. מפזרים את המערך
אוקיי, אל תזרקי יותר כסאות מהמרפסת
טוב
הם הולכים...
כך התנהג הבעל שלי אחרי התאונה של סוסון... את השוטרים שרצים יחד איתו קשה לי לשכוח
ועכשיו יש לי אחות כזאת. בדיוק כזאת.
אני בטוחה שהם בקשר היום