חזרתי אתמול מעוד חופשה בקלאבוטל. היה כיף. היה נהדר. פסק זמן הכרחי.
אנחנו גדלנו עם קלאבוטל, קלאבוטל גדל איתנו
כמעט כל שנה אנחנו שם וזה מזכיר לי את הסרטון על חבל הכביסה
כן הפעם הראשונה שהיינו שם ממש חנכנו את המקום.
מיקמו אותנו בפסיפיק שם למטה, עוד לא היתה שם חנות. לא היה פיראטים, כמעט כלום לא היה שם...
הילדים היו קטנים. סוסון בא עם יד שבורה... כן אחרי הטיול ההוא עם הניתוח... די התבאס כי לא היה יכול להנות הרבה, לא היה יכול להשתמש במגלשות המים. החייזרון היה פיצפון. הוא דווקא נהנה מהכל. אני נורא התלהבתי מהמקום נראה עפי התמונות שהתלהבתי מנקיקי הסלע המלאכותיים.
סהכ הייתי די מצוברחת למרות הכל. היו לי מחשבות לא טובות על החבר שלי, לא זוכרת מה הוא בדיוק עשה, אולי משהו שקשור עם ברמצווה לבן שלו... או שהוא כבר לא היה חבר שלי...
עם אחותי גם לא דיברתי אז. לא בגלל העבודה, בגלל ההתנהגות שלה עם סוסון... כן כבר אז זה התחיל, היה . וכידוע רק התגבר. זו היתה תקופת ניתוק קצרה. קצרה מדי... אף פעם לא היינו שם ביחד בקלאבוטל. זה לא חסר משמעות....
שתיתי אז קוקטייל בשם אורגזמה. זה עשה נפלאות
המקום לא השתנה הרבה וטוב שכך. אולי רק שינויים קלים, שהיום יש חנות ויש שם אוכל, וארוחות מוכנות וגם בפיראטים יש אוכל ומשחקים ויש שם גם ספא שמעולם לא הייתי בו. אנחנו השתנינו יותר. גדלנו, הזדקנו, פעם היינו שם עם ההורים. עכשיו כבר אין אבא, ואמא עדיין תקועה שם בבית אבות, פעם חלקנו אחותי ואני את אותו שבוע, פעם אני באתי עם הילדים, פעם היא עם הילדים ועוד חברה, עד שעליתי על איזו קומבינה שלה והתחלנו לריב וכך הוחלט שלא חולקים יותר את אותו שבוע, פעם אני , פעם היא, ואני כבר לא יודעת אם היא באה. הילדים גדלו, היא הביעה את רצונה להפטר מהיחידה, אבל כשאמא רצתה למסור לי אותה היא התנגדה. העיקר שלי לא יהיה. כן כן הרבה סיפורים
הפעם הייתי רק עם סוסון. זו הפעם הראשונה שהחייזרון לא היה. פעם קודמת הוא עוד היה בצבא והספינה שלו עגנה באילת... עכשיו הוא באוסטרליה... פעם קודמת לא היו לי בעיות עם האצבע, היד.
כן הימים חולפים שנה עוברת רק הסכסוך הזה לא נגמר... בפעם הראשונה סוסון היה עם יד שבורה בגבס אחרי ניתוח. דווקא יצא לו טוב הניתוח שהיה אז הכרחי. היה לו שבר פתוח. עכשיו אני עם יד חבושה. כן, עדיין. שנה וחצי וזה עוד לא נגמר...