הכל חדש ונוצץ

זו (מיד קישור) לא היתה הפעם הראשונה שהתחלפנו, היו לנו כמה התחלפויות ומהפכים.

ההתחלפות הראשונה היתה אחרי המעבר.

עד המעבר הייתי ילדה חברותית דומיננטית מלאה ביטחון ואהובה על הכל. 

היו לי מלא חברים, חברות, ילד שאהבתי , חברה הכיטובה... היינו יושבים על המדרגות ומשחקים, או על הדשא, הייתי חולשת על גן הנדנדות ולא נותנת לילדים שלא מהבניין להתקרב. הם ברחו ממני. הייתי נותנת מכות. אף אחד לא קרא לי רעה בשל כך. כולם הבינו את החוקים שלי. כל יום היו באים אלי לשחק פעם זאת, פעם זאת, לפעמים היו חוטפים אצלי מכות, זה לא מה שגרם לילדים להפסיק לבוא אלי. הייתי אימת השכונה מצד אחד ומצד שני מאוד פופולארית ומאוד מוערכת גם עי מבוגרים. היו לי שכנים שמתו עלי...

היא היתה לה רק חברה אחת, זה הכל. אחד התפקידים שלי היו לשמור עליה ולהגן עליה ואכן אוי לו לאותו ילד שהתחיל איתה. היה חוטף ממני. כן, כך זה נמשך עד גיל 8. אבל מרגע שעברנו משם הכל התהפך.

לא היו לי חברים במקום החדש. אני שהחטפתי לאחרים חטפתי מכות מהשכן ומעוד כמה. איבדתי את כל הביטחון. אמא אמרה שיש לי רגשי נחיתות. אחותי לעומת זאת התחילה לאט לאט לפרוח. חברה אחת, עוד חברה, עוד חברות, וכך ילדה שלא רצתה ללכת לשום גן הפכה לחברותית. עד היום זה נשאר ככה. אמא השקיעה את הכל בה. בי היא לא השקיעה שום דבר. לא התייחסה כלל למה שעברתי.

חלק מהילדים האלה של פעם מעריצים אותי עד היום, לא מודעים לכל המהפכים שעברתי. עד היום יש לאנשים האלה איזו יראת כבוד אלי. סודה היא אחת מהם. הכיכיף זה לפגוש אנשים מהתקופה ההיא או להתחבר איתם בפייסבוק. להם יש ערך מוסף.