מאז חזרתי מהחופשה באילת אני מרגישה שהכל נמס לי בין האצבעות.
עוד לא התאוששתי ממנה.
מה היה לפני שיצאתי?
הכל היה על טורים גבוהים. צו הרחקה, תביעות, משטרה, עורכי דין. כל זה נעלם פתאום
כל מיני דברים הבטחתי לעצמי: אני יעשה (השגיאה בכוונה, מאמצת את הטרנד העכשוי) כך ואני יעשה כך אני אתבע את זה ואני אלך לבית המשפט ואני אלך למשטרה ואני אראה לה מה זה, אני אוציא לה את החשק להוציא לי תביעות שוא להציק לי לגנוב ממני להתעלל בי, אבל שום דבר לא קורה. הכל נמס, הכל נשכח וזה לא טוב. זה מעיק. נראה כאילו אני צריכה להתחיל מההתחלה. מה היה לנו בכלל? ועל מה שילמתי ככ הרבה כסף. ע׳ אמר לי שאני זורקת כסף. קוויתי שהוא טועה אבל אני חוששת שלא. כל מה שעשו העורכי דין האלה זה להגיש כתב הגנה, וגם זה היה מיותר. הייתי צריכה להגיש בקשה לביטול צו ופסילת השופטת. ככה זה נשאר תלוי ועומד באוויר. נכון. לא קרה לי כלום. אני בבית אבל אני לא יודעת איך זה נגמר , אם התיקים נסגרו או שיחזרו אלי באיזו דרך, ושוב היא הטרידה אותי ויצאה בזול וכל הרכוש בידיה. והעורכי דין האלה לקחו את הכסף ונעלמו. הבחור הצעיר והנחמד נפש לו באילת על חשבוני. התקשרתי אליו הוא לא החזיר לי צלצול ולא סמס והוא רק מתמחה שחי בצילה של אמא שלו. וההיא גם נופשת על חשבוני. נסעה לה לברלין. זהו לקחו את הכסף אמרו שיהיה בסדר ושום דבר לא קורה. לא טוב, לא רע ואני סתם מבולבלת. לא שהיא צריכה דווקא את הכסף שלי. יש לה מספיק
את העורכת דין הזאת אני מכירה מזמן. ע׳ הכיר לי אותה ואחכ היא התפרסמה בעיתון, אז ב2006 אחרי שעורכת דין אחרת נעלמה לי פניתי אליה בעניין הצווים. רציתי שהיא תגיש תביעה קנטרנית. היא אמרה אז שלא כדאי לי וזה עולה הרבה כסף. אז לא עשיתי כלום ואני חושבת שכן היה צריך להגיש את התביעה ההיא וגם עכשיו צריך להגיש תביעה. עכשיו כבר שילמתי כסף.
ובעצם אני פונה אליה לייעוץ גם לפני זה. כאשר חשדתי שההורים קונים לאחותי דירה ב2002 היא אמרה לי ללכת למנות אפוטרופוס להורים. אבל איך ממנים אפוטרופוס? זו היתה עיצה די מטומטמת או אפילו מאוד מטומטמת. על מה מה אני הולכת למנות להורים אפוטרופטוס? ועוד לשניהם? הרעיון דווקא נחמד, אם אחותי סוחטת מהם כספים זו דרך מצויינת לעצור אותה, אבל צריך תנאי בסיסי וזאת להוכיח שההורים לא מסוגלים לנהל את כספם בעצמם מהסיבה שהם אינם צלולים. היא אמרה שגם אם הם מוסתים והיא אינטרסנטית והם לא מודעים למעשיה זו עילה מספקת. את רעיון האפוטרופוס היא העלתה שוב ושוב אבל שלחה אותי לפעול לבד. לא פעלתי, לא ידעתי איך. גם עכשיו חוזר רעיון האפוטרופוס ועכשיו כבר יש סיבות למינויו. אמא לא לגמרי צלולה, היא לא יודעת להפעיל את הפלאפון, היא לא יודעת מה השעה, היא לא זוכרת, אבל רק רופא יכול לשלול ממנה את זכויותיה לניהול ענייניה. ובעצם יש כבר רופאים בבית אבות והם יכולים להחליט שהיא פסולת דין אבל הם עוד לא החליטו. כנראה שהם גם לא יחליטו. אם היא פסולת דין היא לא יכולה להשאר שם ולא בטוח שזה לא המקום הכי טוב בשבילה. בקיצור שוב נתקעתי כרגיל, ואילו לא הייתי משלמת הרבה כסף הייתי עוברת לסדר היום. נראה כי פתחתי עוד חזית . נגד העורכי דין האלה והרי הפסדי ידוע מראש. והיא ממשיכה לחגוג אחותי. כרגיל. מעצבןןןןן. מתסכלללל.
אבל לפחות אני יושבת בשקט
מה קרה לישראבלוג שאי אפשר לפתוח פריטים ברשימות החל מפוסטים שמספרם 130000000?