הכל חדש ונוצץ

לא מזמן היתה כאן שנת תשע

עכשיו זו השנה של בן זוגה תשעה

מקווה שתהיה טובה יותר

רק עכשיו אני מתפנה ומוחה את הזעה מהמצח

אוףףףף מה היה לנו השנה ובכלל

שנת תשעה התחילה ביומולדת הלועזי שלי

היום הוא יום הולדתי העברי. אל תחגגו לי אני לא חוגגת רק מציינת.

ועכשיו כבר סוכות. מה עושים בסוכות?

האמת יש מבחר כזה גדול שאני כבר לא יודעת ממה להתחיל, טיולים, פסטיבלים, אירועים.

טוב ערב החג היה מופע גשם

למעשה מופע אורקולי שטרם ראיתי כמותו. אולי בסרט מלחמת העולמות האחרון. הבהובים מנצנצים בקצב מטורף. הלכתי לראות, ברקים יפהפיים עוד מעט צילום (לא שלי) . מאוחר יותר גשם ברד ורעמים כאשר העננים כבר מתחילים להתפזר, השמש זורחת והתוצאה היא תאורה מוזרה של לפנות ערב. סוף העולם.

למחרת הכל עבר כאילו כלום. הים שקט בצורה יוצאת דופן דגל לבן, המים לא קרים ואפשר לשחות לנצח, מה שאי אפשר לעשות כל הקיץ.

בערב פסטיבל הסרטים. כמו כל שנה חגיגה חיפאית, סרטים, הופעות דוכנים ומבקרים מכל הארץ. היה מופע נהדר של 3 הטנורים הישראלים. בפסטיבל הסרטים יש כבר מסורת. אני פוגשת שם את האדם האחרון בעולם שאני רוצה לפגוש. והפעם זאת אחותי. הנה המפלצת אני אומרת לסוסון כאשר אני רואה אותה. היא נראית נפולת פנים ובורחת מאיתנו כמו מאש. אנחנו פורצים בצחוק, תסתכלו עליה... שנים לא פגשתי אותה באירועים ומקומות מסוג זה והשנה זו הפעם השניה. באסה

האמת האדם האחרון בעולם שאני רוצה לפגוש הוא דר ד׳. שעשיתי בסוף את הניתוח ולא אצלו. הוא זה שהמליץ לי על ניתוח והיה הוגן ומקצועי כלפי לאורך כל הדרך. נכון שהיתה לו מעידה קלה אך הוא חזר ממנה כשהגיע למרפאה שלו. הוא איש יקר ומוערך בחיפה ואני עכשיו בורחת ממנו. לא רוצה שידע שעברתי ניתוח אצל מישהו אחר. לא הייתי הוגנת כלפיו והפסדתי רופא טוב וחבר טוב. גם לבלקניצה אני לא באה בגלל זה. יתכן גם שאצלו הניתוח היה יוצא יותר טוב. הוא אמנם זקן ואולי ידיו רועדות והראיה שלו לא ככ טובה, אך הוא מנוסה יותר. בהרבה. ואולי ואפילו כמעט בטוח שראייתו וידיו תקינות אחרת לא היה עוסק ברפואה, רק שהושפעתי קצת ממה שאמרו לי המטפלות שלי עליו בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק. ואולי הן סתם לא אוהבות אותו כי הוא קצת סנוב, מה שלי לא מפריע כלל.