זה היום האחרון של החודש גם של הבלוג שלי במתכונתו.
נותרה לי עוד חובה אחת בטרם אני שוקעת אל המצולות.
היום הוא האלואיין או halleween או סמהיין איך שתרצו
ומי שזוכר עקבתי דרך כל חגי הפאגאנים פרט לחג אחד
עקבתי אחרי בלטיין, ליתה, לונאסה. מאבון, חג המולד , אימולג, אוסטרה
רק את האלואין שכחתי או יותר נכון ויתרתי עליו
גם היהדות ויתרה עליו
אם כל החגים באים לידי ביטוי הצורה זו או אחרת
הרי הסמהיין לא נחגג ביהדות בשום אופן. אולי יש דימויים לחג הזה בתנאים אחרים כמו למשל התחפושות של פורים אך הן לא קשורות.
זהו חג המתים. אולי הוא נוצר מטעמים טובים שכן זה החג בו אנחנו נזכרים בכל מי שאבד לנו אבל זהו חג של כישופים שליליים ומאגיות שליליות.
יתכן והיהדות טועה בקשר לחג הזה שכן הרע קיים בעולם ואי אפשר להתעלם ממנו
יתכן שההתעלמות ממנו מביאה לכל מיני תופעות שליליות שאנחנו מתעלמים מהן
לא בדקתי זאת
יש עוד מקום לבדוק ואולם אני כבר אשאר מי שאני,
סמהין הוא ראש השנה הפאגאנית
שמחת תורה לא רחוקה ממנו
אולי זה הדבר היחידי שמקשר
בכל מקרה עדיף לחגוג את שמחת תורה מאשר את החג המפחיד הזה.
ועתה היו שלום,
מכאן אני שוקעת במצולות כמו החורף,
באביב נשוב בחזרה או שלא