אמא מתקשרת אלי והיא כמובן מעצבנת אותי. אני יודעת שהיא לא מתכוונת אבל מה לעשות.
שוב יש לקבל את האינפורמציה שהיא נותנת בעירבון מוגבל.
היא מספרת שאחותי דואגת לי וכבר מוכנה לוותר על חלק מהירושה.
לא החלק שלה. לא החלק שידוע לי אלא משהו שיש לדודים בגרמניה. איזה מנזר. מינזר???? איזה מינזר יש להם? יהיה לך הרבה כסף אומרת אמא. יהיה לי. בינתיים אין לי.
אבל מה עם החלק שכן ידוע לי?
כאן היא היתה פחות נדיבה... נורא נחמד להיות נדיב על חשבון מישהו אחר...
״קודם כל שתבטל את התלונות במשטרה״
״את לא עשית את זה?״
״לא! אני לא עשיתי את זה! ״
מרגיז אותי שהיא חושבת שעשיתי את זה, שפגעתי במכונית שלה. מה זה הטירוף הזה?
ואני ממשיכה
״מה עם יפוי הכוח?״
״הייתי צריכה שמישהו יטפל בכסף שלי. לא יכולתי לבד״
״ומי אמר שהיא לא גונבת, היא יכולה לעשות הכל עם יפוי כוח, למה לא נתת לי? אמרת שתתני לי חלק אבל עוד לא קיבלתי כלום. ולמה את לא בבית? את יכולה לקבל את כל מה שאת מקבלת כאן בבית.״
״היא מראה לי הכל״
טוב, אז יש לי מינזר...