טוב, דווקא היום בא לי לכתוב משהו. מזמן לא כתבתי. דווקא היום אני לא משהו. אני די מעורפלת. הנושאים מתערבבים לי.
רציתי לכתוב היום קצת פוליטיקה. מזמן לא עסקתי בפוליטיקה. העניינים ברחו ממני. וידענו עכשיו סערות פוליטיות. בואו למשל נדבר על מכללת ספיר. הם השתגעו שם או מה? הרי באירופה אם מישהו היה מעז לפרסם את מה שהם פרסמו היינו צועקים חמאס. אה לא, לא חמאס. החמאס הוא שצועק עלינו. לא מספיק הוא יורה עלינו טילים בסוף הוא תובע אותנו. טוב עולם הפוך.
אז אולי בוז׳י ציפי יעשו פה כבר סדר? איזה סדר הם כבר יכולים לעשות אני לא יודעת. קוראים לעצמם המחנה הציוני כשמס. 4 שלהם טוענת שהתקווה גזענית ויוצאת עם ערבי מס 10 אומרת לא לשלוח חיילים לצהל מס, 17 הוא יותר פלסטיני מישראלי ומס 23 הוא בכלל פוסט ציוני. בטח אני לא מחדשת כלום
אין אין במי לבחור. נתניהו כבר עייף. ראש ממשלה שלא עושה שום דבר כנגד פרסומים כמו במכללת ספיר ובעצם לא הגיב אף פעם על דברים שנאמרו נגדו אישית או ציבורית לא ראוי להיות ראש ממשלה. וגם הנבחרת של ציפי בוזי לא מרנינה בכלל. אז מה עושים?
טוב, כרגיל ניתן לחזור לעניינים הפרטיים שלי. גם כאן הכל מבולבל מעורפל ואני טובעת בים אי סדר ובלגן.
׳חסרות לי מילים׳ אמר איל פלד וכך פחות או יותר אני יכולה להגדיר את המצב שלי.
ומי שיבחר יבחר.