הקושקושון נמצא בארץ חודש וחצי. נראה שהוא שכח כבר מה זה אוסטרליה. עכשיו הוא עובד. גם לומד. יש לו תוכניות לעזוב שוב ואת זה היה לו מההתחלה. אני מעדיפה לא לחשוב על זה. בינתיים הוא תורם את חלקו. גם סוסון תורם את חלקו. יש קצת קנאה אבל בינתיים זה ברמה סבירה.
הרבה אני לא כותבת. הרבה לא קורה. כרגע אני לבד בבית שני הקיצים עובדים עוד מעט יבואו הביתה, כך זה כל יום פחות או יותר. אתמול הלכתי עם סוסון לחדר כושר. אני צריכה ללכת יותר אבל למי יש חשק. אולי כשהמזג ישתפר. למזג האוויר יש השפעה מכרעת בעולמי. עוד יותר מאשר קודם. אפילו לקחתי כדורים נגד דכאון שרק הגבירו את דכאון החורף הזה. עכשיו קצת יותר חם אז גם יותר טוב. מובן שהפסקתי את הכדורים מיד אפילו לא לפי הוראות רופא. פשוט הפסקתי. כנראה שאני לא צריכה אותם בלעדיהם השתפרתי פלאים.
טוב, בוקר יום שישי. האוטו שוב עושה בעיות. אין לי כוח להחליף אותו. כשנראה שהכל מתאזן שוב משהו מוציא אותך מאיזון. אני חושבת מה הייתי עושה בלעדי השניים האלה. חושבת שהייתי הולכת לאיבוד. הם באמת עוזרים כל אחד בדרכו. סוסון דוחף אותי לעשות דברים החייזרון מסיע אותי לכל מיני מקומות, בעיקר לטיפולים רפואיים אבל לא רק.
בצד הדברים הטובים יש גם דברים רעים. אני משתדלת לא לחשוב עליהם. להעביר אותם. להתעצבן אבל לא לקחת ללב. לא יודעת. הם קיימים. קחו למשל את הדירה הנוספת שהדיירת עזבה בלי להחזיר את המקרר והטלויזיה, קחו למשל את ההסתבכות של החייזר עם הבנק. אתמול שוב ניסה הפקיד לשכנע אותי לקחת הלוואה. אמרתי לו שעוד פעם הוא מנסה אותי עם הלוואות אגיש נגדו תביעה. מספיק הם הזיקו לו עם ההלואה הראשונה. לפעמים אני תוהה איך פקיד בנק אומר לחייל שזה אך השתחרר לקחת הלואה. הוא חושב שיש לו כסף ולא מבין שאת ההלואה צריך להחזיר בריבית. כדי להחזיר את ההלואה אמרו לו שהוא צריך לקבל עוד הלואה. רק כשהתעקשתי נאמר שהוא צריך להחזיר סכום קטן בלבד. באמת שהבנק נעשה קטסטרופה. במקום להועיל ללקוחותיו הוא מנסה רק להזיק להם. אני רק חושבת אם הוא היה נענה להם. הם רצו שיחזיר את כל הסכום + ריבית, וכמובן לקחת הלואה בשביל זה בעוד שאפשר היה להחזיר רק את מה שחויב ולהמשיך את ההלואה הקודמת. מקווה שהסברתי את זה טוב. בכל הנוגע לכספים אני מסתבכת עם הסברים רק שהבנק חרא והפקידים נעשו קבלני הלוואות וזה מאוד לא מוצא חן בעיני.