אתמול ירד לי דם מהאף. זה לא חדש שיורד לי דם מהאף רק שעכשיו קשה לי עם זה יותר.
למעשה זה התחיל בשנת 2007. אמרו לי שאפשר לצרוב את זה, אמרו לי שזה בגלל לחץ דם גבוה. לא עשיתי עם זה כלום.
חשבתי שיש לזה קשר עם אירוע מוחי. כל עוד אדמם מידי פעם ירד לי הלחץ דם ולא יהיה לי אירוע.
אבל אין קשר בכלל. זו סתם תיאוריה שאני בניתי והוכחה כלא נכונה בעליל.
לפני 3 שבועות החלטתי שאני גומרת עם זה ועברתי טיפול
רק הסתבר שהטיפול לא עזר כלל.
זה באמת החזיר אותי אחורה. הרבה אחורה. יאש אותי לגמרי.
אז מה עכשיו? שוב בית חולים? לא יודעת.
אפשר לחיות עם דימום מהאף. כבר 7 שנים אני חיה עם זה.
אבל עכשיו קשה לי יותר ואין שום סיבה לסבול
***
פוליטיקה.
מערכת הבחירות הזאת באמת מענינת ושוברת את השיאים של עצמה.
מי זוכר איך זה התחיל?
נתניהו החליט בחירות וזה נראה כעוד ספין שלו. הוא יצא לבחירות לא כל 4 שנים אלא מתי שנוח לו. זוכרים?
החלטתי גם שאני לא בוחרת.
אלא שכל הנושא יצא קצת מפרופורציה כך שממערכת בחירות מנומנמת קבלנו מערכת בחירות תזזיתית
כל יום יוצא משהו חדש. שלשום היתה מתיחות בצפון וסגרו את החרמון. זוכרים? אתמול היתה פרשת הבקבוקים המטומטמת והיום יש את הנאום.
כל ההתקפות האלה על נתניהו הן חסרות שחר. אם בוז׳י יכול לנאום במינכן נתניהו יכול בארהב. גם זו תעמולת בחירות וגם זו.
והיום 12.2 מדובר על פרס ישראל. גם על פסילת זועבי. גם על פסילת מרזל. אין רגע דל.
היום 24.2 כולם עסוקים במני נפתלי, בית ראש הממשלה שלא מיועד למגורי אדם וזו דעה לגמרי אוביקטיבית וכמובן בניה בהתנחלויות;
והיום 1.3 ביבי נסע לארהב, כבר לא טוענים שזו תעמולת בחירות אלא פעולה נגד אובמה. ברוטשילד הוקמו אוהלים לחידוש המחאה החברתית. דירות דירות דירות יוקר המחיה. לא ברור אם המחירים גבוהים מדי או נמוכים מדי. מצד אחד בוכים מצד שני טוענים לדפלציה.
עכשיו 6.3 מאיר דגן נגד הנאום. ויצא מסמך שאומר שנתניהו רצה למכור אותנו.
10.3 הרוחות רוחשות הפיות נפתחים יהיו הרבה אנשים שיצטערו על מה שהם אומרים. גרבוז תוקף את מנשקי המזוזות, הוברמן תוקף אשה ששכלה את בעלה בצוק איתן, כולם טוענים נגד סרטון התעמולה של ביבי. הזהרו בלשונותיכם. הגזמתם. כמו כן יוצאים סרטונים שמתארים את הישראלי המכוער. זה מוצדק אבל המזרחיים רואים זאת כמכוון נגדם. עוד שבוע זה יגמר
20.3 זהו. ביבי ניצח. למרות הכל. עכשיו תתחיל בנית הממשלה, ביבי יחזור להיות שמאלני והמחנה הציוני ישאל איך זה קרה לנו. להתראות עוד שנתיים