הכל חדש ונוצץ

חברתי א׳ הלכה אתמול לעולמה

לא היינו בקשר מי יודע מה בשנים האחרונות. מלבד חילופי מתנות במשחקים הפייסבוק לא היה ביננו קשר אבל בעבר היינו החברות הכי טובות. למעט פגישות מקריות לא היה כלום פרט לכך שהוריה מתו לפני 4 שנים ובאתי לניחום אבלים. בפעם האחרונה שראיתיה היא סיפרה לי שהיה לה סרטן שד וזה היה נורא מכל דמיון.

יש משהו יותר סימלי בכך שחברה שלי מתה. הדור שלנו מתחיל למות. ההורים מתו. מהדור שלהם נשארו רק מתי מעט בני מזל. עכשיו הגיע תורנו. זה מפחיד ברמות. באיזהשהו מקום חיכיתי לחברה הראשונה שתמות. פעם קברנו את הסבים והסבתות אחכ את ההורים, עוד לא מלאו 30 למותה של אמי והנה קוברים כבר חברה שלי.

כמה מילים לטובתה. הכרתי אותה כשהיא הצטרפה אלינו לכיתה ב׳. תוך זמן קצר היא עברה לריאלי ואני נשארתי בבית ספרי. מעבר הדירות קרב אותנו וגם ההתקרבות של ההורים. ההורים היו באותה חברה כך שלפעמים יצאנו לטייל. זכור לי טיול אחד עם אביה אחיה וכמובן שתינו. היה לה אח מופרע בזמנו שלימים נרגע. טיילנו אז בעמק יזרעאל, זכורות לי הכלניות הצבעוניות ונצרת. עיקר החברות היתה בימים הנוראים של עירוני ג׳. לא הסתדרתי שם, כנראה גם היא לא הסדרה בריאלי ומצאנו את עצמינו יחד. אם אני לא טועה היא אפילו נשארה כתה. בכיתתה בריאלי היו ליאורה עופר למשל. עד השירות הצבאי היינו חברות אחכ זה דעך. אני הכרתי את בעלי, התגרשתי ממנו, היא הכירה את בעלה, התגרשה ממנו אך דומה שהנסיעות שלנו לארהב הכריעו את הכף. אני שנים רבות לא גרתי בחיפה וכשחזרתי כא היתה בעולמה. אני עם הילדים שלי היא עם הילדים שלה.

ובכל זאת היא היתה אחת מחמשת חברותי הטובות. עכשיו היא מתה. יהי זיכרה ברוך.