הכל חדש ונוצץ

ככל שהזמן עובר כך אני מתלבטת יותר. לא זה לא הבחירות. שם ההחלטה שלי בטלה ב-6 מיליון. בעניין הצוואה. להתנגד לא להתנגד להתנגד לא להתנגד. אם לא אתנגד הרי שאקבל את חלקי שהוא חצי דירה וחשבונות הבנק שעדיין אין לי מושג מה הם. ידוע לי על 3 חשבונות בנק. אם היא רק מיופת כוח הרי שהייפוי נגמר. אבל יכול להיות שהיא שותפה וזו אופרה אחרת. איך אני מבררת את זה? יכול להיות שאין שום דבר בחשבונות כי אחותי כילתה הכל מעצם היותה מיופת כוח. ואולי היא ממשיכה לכלות כי אין לי מושג מה קורה. כל שאני יודעת שעוד שבוע עלי להחליט. שהצוואה הוגשה לרשם הירושות... בקיצור אני לא יודעת כלום... ואם אתנגד הרי שהמצב הזה יכול להשאר הרבה זמן ולא ידוע לי אם אחותי יכולה לעשות משהו עם הכסף. בקיצור בלאגן. בשביל זה יש עורך דין נכון? והיא לוחצת עלי לא לוותר. אז מה אני עושה? אם אומרים לי להתנגד אני נוטה לקבל ואם אומרים לי לקבל אני נוטה להתנגד. ממש מצב אידאלי לאירוע מוחי. למותר לציין אם אתנגד באמצעות העו״ד אני עשויה לקבל הרבה יותר השאלה רק מתי ומה המחיר שאשלם בנוסף לשכר טירחה. יום אחד אני חושבת להסתפק במועט ולגמור עם זה. יום אחר אני חושבת למה לי להסתפק במועט והרי אני לא יודעת כמה זה מועט ואם לחמתי עד עכשיו למה כבר לא להלחם כמו שצריך והרי את המלחמה עצמה לא אני מבצעת. אני פשוט לא יודעת, פשוט לא יודעת... ההחלטה היא גורלית ואני לא רוצה להתחרט.

מה שברור יותר הוא עניין האזכרה. הבת של אחותי הודיעה לבן שלי באמצעות sms שהאזכרה מחר ב9:00. טוב אז אחותי אירגנה הכל. גם טרחה להודיע. מה שלא עשתה כשאמא היתה בחיים. אז... נחכה למחר.

מחר... הכל קורה מחר... מחר יש אזכרה, מחר העוד חוזרת מחול, מחר יקבע מי יהיה ראש הממשלה ותגמר מע׳ הבחירות הנוראה הזאת. הכל מחר...