הכל חדש ונוצץ

טוב, אבוד לי. מרגע שהעוד שלי שלחה מכתב למנהלת העזבון השיח יהיה רק בינה למנהלת העזבון בלי מעורבות שלי. כולל ההתנגדות לצוואה. מה זה אומר אני עדיין לא יודעת. אני מרגישה מן הקלה מסוימת. לא הכל על הראש שלי. שיריבו עורכי הדינים ביניהם. ומה שיהיה יהיה. את הכסף אולי לא אראה לעולם. זה לא יהיה שונה בשום דבר מהיום. 

ניסיתי לדבר בעצמי עם מנהלת העזבון כדי לברר מי היא מה היא מה תפקידה כמה היא לוקחת, אולי כדאי לגמר עם זה. לקחת את הכסף ולעוף. אבל זהו. העוד שלחה כבר מכתב לפני שנסעה ואני בעצם לא צד בעניין. כך אמרה לי מנהלת העזבון.  אולי זה טוב ככה. אוכל להתפנות לעניינים אחרים. שהעוד תשבור את הראש. מרגע שהיא כתבה את המכתב נגמרו ההתבלטויות. כאשר אבדתי נאבדתי.