נדרשת לי שעה זמן כדי להתאפס או שנאמר פסק זמן. אולי קצת יותר משעה
לראות את האביב לא מגיע, להיות ביום האביבי הראשון עטוף במחלצות ולרעוד מקור
לזכור שהיו בחירות והן הסתימו או שלא, ויש הופעה בקרוב וגם פסח מתקרב ויש חזרות יותר אינטנסיביות.
אבל בכל זאת הבלוג בעיקר כשהוא סגור עוסק במשפחה.
ראשית על ההתנגדות לצוואה אני צריכה לחתום. אין חתימה אין התנגדות.
ואני צריכה לשקול היטב. זמן ההתנגדות ארוך יותר לפי העורכת דין אז יש זמן לחשוב.
מה שאני רוצה זה את הכסף מיד
הכסף המיידי נמצא בחשבונות הבנק . אני רוצה לדעת כמה יש שם.
כסף מיידי נוסף נמצא אצל הדייר. אם הדירה שכורה מגיע לי כסף באופן מידי. כרגע מגיעים צקים לאחותי.
זה בעייתי אבל פחות. גם כן לא ברור לי מה אני צריכה לעשות ומה תפקידה של מנהלת העזבון בכל העסק.
אחכ הדירה של אמא שלי שהיא כרגע ריקה מכל רכושה. למכור אותה? וכי מוכרים דירה תוך דקה?
לבסוף דירת הקומבינה. בשביל זה אני חייבת התנגדות.
אולי צריך לרוץ קצת. לרחרח.
טוב, רחרוח קצר לא מותיר לי הרבה ברירות. מנהלת העזבון מונתה עי אמא ובמקרה כזה רק העוד יכולה לטפל בכל העסק כראוי. עכשיו נניח לה לשבור את הראש. לפחות אני שלמה עם זה.