שבוע שעבר עשיתי בדיקת mri.
אתמול הגיעו התוצאות והן לא טובות.
שוב חזרתי אחורה. מה הטעם מה הטעם להכל.
מה הטעם לכל המלחמות האלה. את הכסף במילא לא אראה ואם אראה לא אהנה ממנו
מה יהיה עם הילדים. אחד מהם נכה וזקוק להשגחה. איך ישגיח על עצמו?
השני רק התחיל את חייו. במקום לבנות אותם הוא צריך להתעסק עם שבר כלי כמוני.
אני כל הזמן מרגישה על אף המאמצים שאני נסוגה.
אמנם אני מעיזה לעשות יותר דברים אך אין לכך בסיס.
זה שוב מכניס אותי למחשבות עגומות.
בגיל 61 הפסקתי לחיות. אני אחרת. אני משתדלת להיות כמו קודם לעולם לא אהיה כמו קודם.
כל התוכניות שהיו לי נגמרו.
אני מסתכלת בקנאה בבני גילי או במבוגרים ממני. הם המשיכו. אני לא.
הם מתפקדים הם פעילים אני לא.
לעולם לא אחזור
לעולם לא אחזור למי שהייתי קודם ולמה שחשבתי להיות.
אני מסתכלת על לוח השנה
פעם ה30.4 היה התאריך הגרוע בחיי.
מאז נוספו עוד...