הכל חדש ונוצץ

אני חושבת שהסיפור הזה לקוח מהאגדות. לא פחות.

שעת הסדר הגיעה. התלבשנו התגנדרנו צחצחנו שיניים חפפנו ראש הכל ושמנו פעמינו אל הסדר הציבורי בדיוק באותו בית כנסת שבפעם שעברה. כך אמר הרב. הגענו לבית הכנסת ראינו שם חברה מתכנסים עמדנו לתפוס את מקומינו כאשר ניגש אלינו מישהו ושאל: את מי אתם מחפשים. זה בסדר עניתי לו והסתכלתי מסביבי. הוא ניגש אלינו שוב: את מי אתם מחפשים. למה אתה שואל? עניתי לו בשאלה. זה סדר פרטי ואתם לא מוכרים לי. סדר פרטי??? זה לא הסדר של חבד??? לא! אמר האיש. אז איפה הסדר של חבד? בבית כנסת אחר...

חזרנו למכוניתינו נקיים ומצוחצחים מחפשים את הבית כנסת האחר. בכל נשר הסתובבנו. כל בתי הכנסת היו סגורים. איפה זה לכל הרוחות? חזרנו הביתה להתקשר לאיש כי השארתי את המס׳ בבית. אין תשובה. בחג לא עונים לטלפון. וכך המשכנו לחפש. לא מצאנו. והזמן אוזל. אנחנו כבר שעה מחפשים וליל הסדר לא יחכה לנו. טוב, נסענו לבית חבד בחיפה. אולי יבינו ויקבלו אותנו. גם שם אין איש . כבר נגמר אמר איש אחד. אז לאן נלך? הביתה או לבית מלון ואיזה בית מלון יקבל אותנו בשעה כזאת ? התקשרנו למלון הר הכרמל. אין תשובה. מאוחר יותר במקרה התברר לי בפייסבוק שהבנין הוא אחד הבנינים הנטושים בחיפה.

ואז הבן שלי מצא משהו. במסעדה אחת חוגגים סדר. הוא התקשר לשם. יש מקומות? יש מקומות. ואללה. נסענו . כל המסעדות היו סגורות חוץ מזאת. ובמסעדה הזאת בנאדם וחצי. טוב אז נעשה סדר עם בנאדם וחצי העיקר שנעשה משהו. וכך התישבנו לנו 3 אנשים לשולחן ערוך לעשות סדר. בתפריט לא היה שום דבר שמזכיר סדר ושום דבר שהזכיר פסח. איפה הגעפילטע, איפה מרק עם קניידלך. במקום זה יש פטריות עם שמנת. לא כשר. לא כשר לפסח ולא כשר בשומקום. יללה סבבה אם נגזר עלינו כזה סדר פסח אני מוכנה לאכל גם חזיר. וכך אכלנו פטריות בשמנת עם אסאדו ופירה חלבי. קנחנו בעוגה מקמח רגיל והלכנו הביתה. היה טעים בסך הכל אבל...

רואים שזאת לא השנה שלי. לגמרי לא....

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? הייתי כבר בהרבה לילי סדר. באחד כזה עוד לא הייתי...