הכל חדש ונוצץ

שבת. לא בעצם היום שישי. החורף ממאן לעזוב. נאחז בצפורניו הארוכות. קישטה חורף קישטה. מספיק צרות עשית.

יום של הגות. יום של מחשבות. שקט. לא רוצים ממני כלום ואני לא רוצה כלום מאף אחד.

סוסון משחק סלוטומניה, החייזרון ישן, החתולה הוחזרה לבעליה, אני מתלבטת.

היא היתה חמודה החתולה. מלכתחילה התלבטתי לגביה. ככה זה כשמתלבטים רוצים לא רוצים רוצים לא רוצים...

יש דברים שאין ספק לגביהם. אבל הדברים שבספק מאוד מכבידים.

גם אחרי שיש החלטה יש עדיין התלבטויות.

יש לי המון התלבטויות בהרבה נושאים וכל יום מביא איתו התלבטות בנושא אחר.

אולי כדאי להתמקד בנושאים שאין בהם ספק, שאין בהם התלבטות. כי התלבטות לפעמים יכולה לשגע....

אבל עכשיו מן שקט שכזה. השקט שאני מייחלת לו. 

מה עושים ביום כזה שאין בו כלום.

אולי פשוט נהנים... אני יכולה להנות? 

אני בספק... תמיד אני בספק... דברים רוחשים מתחתי. זהו שקט לא אמיתי.

אבל בכל זאת זה שקט...

ואללה הרדמתי את עצמי... לא לזה התכוונתי

קורה הרבה שאני מתחילה לכתוב דבר ויוצא משהו לגמרי אחר.

מה רציתי לכתוב?

שהעורכת דין יצאה שוב לחול ובגלל זה אצה לה הדרך

שהשמאל לא מקבל את תוצאות הבחירות ומנסה כל הזמן ליצור פרובוקציות

רציתי לכתוב משהו על מצבי הרפואי. ראיתי שנתקעתי רק חודש אחרי האירוע וכבר עברה עוד מעט חצי שנה ואולי צריך להתמקד בזה

והרבי של הסדר שלא היה לא רוצה להחזיר לי את הכסף

במשך ימי החג הייתי בזכרון ובים. החג עוד לא נגמר... 

ואני כועסת על אמא על ששינתה את הצוואה. אפילו במותה היא לא עשתה שלום אלא יצרה סכסוך לנצח לא משנה איך הסיפור הזה יגמר

הבעל נמצא עכשיו בארץ. סתם. לא מריח ולא מסריח. נראה שהוא עשה קצת שיעורי בית על אירוע מוחי

... אבל היום שקט. לא רוצים ממני כלום ואני לא רוצה כלום...

אז בכל זאת אהנה מהשקט... עד כמה שאפשר...