הכל חדש ונוצץ

30 באפריל. בוקר. השמש זורחת, לא חם מידי לא קר מידי מושלם. כרגיל. להכעיס.

דומה כי כבר נפלו עלי תאריכים גרועים אך כאן הכל התחיל.

נדמה שלפני אותו יום הייתי מאושרת. מעולם לא הייתי מאושרת רק הסיבה השתנתה.

נדמה לי שניתן היה לחלק את חיי עד 30.4.91 ומ-30.4.91 השנה זה קצת מתעמעם

ניתן לחלק את חיי להמון חלקים ואפשר אף לתת נ.צ. טובות

אבל שוב מכאן הכל התחיל. עד 30.4.91 הייתי נורמאלית. אשה אמא בת

וב30 לאפריל הפכתי לאם של בעל צרכים מיוחדים.

כל השנים האלה נלחמתי. קויתי שישתפר שיהיה שונה.

היום אני יודעת שהמלחמות היו לשוא. הכל רק התדרדר מאז וימשיך להתדרדר.

השמש תמשיך לזרוח ב-30.4 ותפזר אור יקרות. להכעיס.

ואני אמשיך לרדת, לאט לאט אבל בטוח.

לפעמים אני רואה רחוק היום צר עולמי כעולם נמלה

30 באפריל. בוקר והעולם ממשיך כרגיל