הכל חדש ונוצץ

זהו. סיימתי את כל הטיפולים שלי. את הפזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול בדיבור. המצב אינו משביע את רצוני כלל וכלל. אבל כנראה זה מה יש.

היום הייתי בטיפול בדיבור בפעם האחרונה. היינו קבוצה. היום היתה פגישת סיכום במהלכה הוציאה אחת המטופלות קלפי טארוט ועשתה לנו תחזיות.

אז אצלי השירה זה דבר חשוב. אני מתחילה תקופה חדשה. הסתימה תקופה מתחילה תקופה. Ok, אז לא לעזוב את המקהלה? 

הלאה. אני צריכה לשלם הרבה כסף למישהו. כן זה נכון. אני רק לא יודעת למי . לכולם. כבר הפסקתי לחשוב כמה ולמה. בינתיים לא שלמתי שום דבר לאף אחד אבל זה יושב לי על הצוואר.

הבן הגדול מאוד אוהב אותי וקשור אלי. הוא מחשיב אותי לאשתו. כן כבר אמרו לי את זה לא פעם. אני צריכה לשחרר אותו. אני לא יודעת איך כבר הרבה זמן אומרים שעלי לשחרר אותו. ואז ישתפר גם מצב הכסף. אם אשחרר אותו הוא אמור להתחתן באוקטובר. יתפוס סוף סוף מישהי.

הבן הקטן לעומת זאת לא צריך אף אחד. הוא עצמאי בשטח. כל העולם לפניו. הוא עושה מה שהוא רוצה. הוא יתחתן עוד שנתיים. הוא נראה כמנותק ולא ככ איכפת לו אבל הוא יהיה איש משפחה טוב.

טוב, אני לא מאמינה גדולה בדברים האלה אבל אני שומעת. אולי יש בזה משהו.

שמעתי גם תחזיות של אחרים. זה כל כך לא מעניין. אפילו נהגתי בחוסר סבלנות ויצאתי כשעברו למישהי אחרת. טוב, הבן חיכה לי. עד היום הוא הסיע אותי לטיפולים למעט פעם אחת שהעזתי ונסעתי לבד. מהיום הוא השתחרר ממני. רק שהאוטו שלי אצלו. ובקיצור בלגן אחד גדול שאני לא יודעת איך אצא ממנו.

יהיה טוב...