הכל חדש ונוצץ

 גם השנה למרות הכל אני מציינת את היום הארוך ביותר או היום הראשון של הקיץ לפי התפיסה המערבית

לפי תפיסות אחרות זהו אמצע הקיץ.

איך שלא יהיה זהו לא יום שמח עבורי. אני נתונה הרבה למצבי רוח והיום אפעס נפתח לא טוב.

אולי ישתפר בהמשך

אני הרי לא חייבת להיות שמחה בקיץ כשם שאני לא חייבת להיות עצובה בחורף

וחוץ מזה זו שנה משוגעת אם לחשוב שהיום לא ככ חם ואתמול ירד גשם

אני גם לא צריכה להתנצל.

כואב לי. כואב לי הצד הימני של הגוף. אני לא יודעת מתי התחיל לכאוב לי אך ברור שלא בהתחלה.

אני זוכרת שהרופא שאל אותי אם כואב לי ועניתי לא. עכשיו כן.

כמו שאמרתי אני חושבת שאני הולכת אחורה. במקום להרפא המצב מחמיר.

אני חושבת. אני לא בטוחה. לכן אני מתעדת את זה.

היום כבכל שנה אסע לים לראות את השקיעה ביום הארוך ביותר. אולי.

ממחר הימים מתקצרים והשלכת מתחילה אבל הקיץ רק התחיל

נראה שאני סובלת מחרדת חורף. כל שנה היא נעשית יותר עמוקה.