לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 72





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2015

הקיץ של שנה שעברה


עדיין בעצירת כתיבה. ישרא אמנם חזר אבל עדיין לא מרגישה נוח. פעמים רבות אני כותבת ומוחקת. לא זה לא לפרסום גם אם לא כל אחד רואה את זה. 

אם שמתם לב אני לא כותבת על העבר. אין לי טריגר. פשוט כתבתי יומן ואז הייתי נזכרת בכל מיני סיפורים. מינואר אני לא כותבת. פשוט נתקלתי בדברים שעשו לי ככ רע שלא יכולתי להתמודד. גם את האירוע חטפתי כאשר נתקלתי ביומן בדברים שלא יכולתי להתמודד אתם. הייתי כותבת וכותבת כך שנים. במקום לעזור לי להתמודד זה הפיל אותי אז גמרתי. זה קצת חסר לי לפעמים. כל בוקר הייתי כותבת שעות. עכשיו אין לי כל כך מה לעשות בבוקר אבל די. אני לא כותבת יותר. חבל על הנייר הקלסרים והדיו. בסופו של דבר זה רק הרגיז אותי ולא פתר שום דבר. אז די.

היום לפני שנה עשיתי את הניתוח באצבע. אז כל כולי הייתי נתונה לאצבע. היום האצבע לא בסדר. גם לא תהיה וגם היד השניה לא בסדר. בקיצור אין לי ידיים. אין לי אף יד שמתפקדת נורמלי ואין לי נקודת ייחוס למה שצריך להיות. ולמרות הכל אני עדיין עושה הכל. עדיין לא פניתי לביטוח לאומי וזה מציק לי. אולי לא אקבל כלום אבל זה מציק. אולי כן אקבל... אני זוכרת את היום ההוא לפני שנה. תחילת הקיץ ואמרתי שלום לים. נתראה בשנה הבאה. אבל גם השנה לא ככ התראינו. עוד לא נכנסתי למים ועוד לא השתזפתי. הורדתי פעילות. לא לגמרי אבל זה לא זה. אני עדיין מקווה לחזור. לא מקובל עלי שאין דרך חזרה אבל לפעמים נדמה לי שכך זה ישאר תמיד. אולי אפילו יהיה יותר גרוע.

למשל נהיגה. הייתי נהגת שודים. לעולם לא אהיה נהגת שודים. גם לשיר לא אוכל כמו קודם. גם לא לדבר. אפשר לחיות כך. צריך להתרגל. לעולם לא אהיה כמו פעם. יש דברים שהשתנו בי יש דברים שלא. יש אפילו שינויים לטובה. למשל רזיתי. לא היה לי תיאבון בכלל. עכשיו זה חוזר אבל אני עדיין רזה יותר. גם הרגישות למלח וסוכר השתנתה. בעבר צרכתי יותר. היום טעים לי גם בלי זה.

הקיץ ההוא של שנה שעברה אולי היה הקיץ האחרון בו היה בסדר. אני לא מתגעגעת אליו. אני רואה בו יותר את תחילת ההדרדרות. היה בעצם קיץ נוראי אם נחשוב על האצבע ומסביבה, צוק איתן הנוראי שעדיין אנחנו לא יודעים איך לאכל אותו וההתעמרות של אחותי בי יד ביד עם הדרדרות המצב של אמא. למעשה היא התייחסה לאמא כאל מתה והשתוללה כאוות נפשה. אולי בגלל זה חטפתי את מה שחטפתי. אין לה רחמים. לא שמעתי ממנה הרבה זמן וזה טוב אבל העסק עוד לא נגמר וזה משגע. יהיה טוב. צריך סבלנות.

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 9/7/2015 06:29   בקטגוריות העיקר הבריאות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



115,628
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)