זה הזמן לפסק זמן ולהסתכל סביבי.
כן בשבילי זה סיום של תקופה והתחלה של תקופה חדשה
יש הרבה כאלה וזה עוד אחד מהם
להסתכל ימינה להסתכל שמאלה קדימה אחורה למעלה למטה ולהחליט
אני עדיין בערפל. מעולם לא הייתי ככ הרבה זמן בערפל
אבל אני מזהה איזה דפוס
כי זו הפעם השלישית בחיי שכסף עומד על סף ביתי ואני דוחה זאת.
אין לי מושג ב3 הפעמים אם פעלתי נכון והמחשבות מטריפות
הפעם הראשונה היתה הפיצויים של הבן שלי.
יכולתי לקבל אותם בבוחטה אחת מיד עם סיום המשפט אך העדפתי לחכות כמה שנים ולקבל אותם במשך השנים עד הגעתו לגיל 60.
אם הייתי מקבלת בבוחטה הייתי מקבלת 230,000 $
בתוכנית של היום סוסון מקבל סכום די קטן לחודש אך במצטבר זה מיליון דולר.
אז מה עדיף לקבל 230,000 $ במכה או לקבל לאורך 40 שנה מיליון $? אין לי מושג ירוק. אני חושבת היום ש 230,000 $ היה כדאי יותר.
הפעם השניה היתה הצעתה של אמא לקנות דירה. היא הציעה לי 100,000 $. במקום לחפש דירה הלכתי לבדוק מה עומד מאחורי ההצעה הזאת. כן, מה שגליתי היה לא נעים אבל במקום להתמקד בדירה שלי התמקדתי בדירה של אחותי. גם אחרי שקבלתי את הכסף עסקתי בדירה של אחותי ולא בשלי.
ועכשיו אמא מתה. הורישה לי סכום מסוים. עוד לא לקחתי אותו... ואני חיה לי ממש בעוני די מחפיר כשבמחשבה כל הזמן: נתנו לי כסף. לא לקחתי אותו.
המחשבות האלה לא נותנות לי מנוח.
אולי טעיתי אולי לא. אין לי מושג ירוק. אני מרגישה שכן.