הכל חדש ונוצץ

הייתי היום בעמותת נאמן

נאמן זוהי עמותה למען נפגעי אירוע מוחי.

היו שם כל מיני נפגעים: קשים קלים נפגעי צד ימין נפגעי צד שמאל

כולם מבוגרים ממני. אפילו המתנדבים. 

קצת קשה לי להיות הכי צעירה

קשה לי להיות הכי צעירה בין החולים

קשה לי להיות הכי צעירה בין הבריאים

לדעת שבגילי אני כבר לא

המבוגרים החולים בגילי עוד יכלו

המבוגרים הבריאים בגילם עוד יכולים

ואני צריכה לברר מה אני יכולה ומה לא.

לפעמים נדמה לי שגמרתי את הסוס

ולפעמים נדמה לי שאני בכז יכולה.

הם נפגשים באיזה מקום באמצע.

הרבה דברים עברו לי בראש כשראיתי אותם.

עכשיו אני חלק מהם.

אני לא יכולה להכחיש זאת גם אם אני רוצה

אני לא יכולה לומר ששם מקומי ומצאתי סוף סוף את המקום הראוי לי. זה מצד שני.

תאכלס אני צריכה לשאול את עצמי במה הם יכולים להועיל לי

וגם כאן אני נמצאת במן ערפול.

הם הרי לא יכולים לרפא אותי

אולי הם יכולים לגרום לי לקבל את עצמי.

אמשיך שם? אני לא יודעת. אולי.

***

העובדת הסוציאלית דיברה שם על נסיעות

היא נוסעת כל פעם למקום אקזוטי אחר

כמה מרגיזות העובדות הסוציאליות האלה.

אם הן צעירות אז הן בהריון

אם הן מבוגרות הן נוסעות.

תמיד להוכיח איזו עליונות על המטופלים.