נפתח כמו כל יום בערך. היה חם רציתי ללכת לים חיכיתי שסוסון יחזור ויעזור קצת לחייזר עם איזו דלת שנתקעה, שגרתי. סוסון הלך לאיזה ראיון עבודה צלצל. רצה את הפרטים של הבנק, שגרתי.
עד שהטלפון צלצל ומעבר לקו נשמע: הבן שלך במעצר הוא נסה לתקוף מאבטח.
מההה????
הבן שלך במעצר.
תן לי לדבר אתו בסוף הוא נתן
מה קרה סוסון
קניתי מברג לתיקון הדלת בשירותים והמאבטח רצה לקחת לי אותו
תקפת אותו
לא
השוטר לקח את הטלפון מידו. הוא אומר שהוא לא תקף אמרתי
הוא תקף
אני מכירה את הבן שלי. הוא לא תקף
הוא הולך למעצר. אמר וניתק.
נסעתי למשטרה. אמרו לי לחכות בצד. יחקרו אותו. כמה זמן? שעתיים שלוש. טוב נסע הביתה
אחרי 3 שעות מתקשרת מישהי. אני מהסנגוריה הציבורית. הבן שלך ניסה לתקוף מאבטח עם פיגיון
לא היה לו שום פיגיון הוא אפילו לא יודע מה זה פיגיון
טוב, נראה מה אני יכולה לעשות.
כעבור שעה היא מטלפנת שוב: הבן שלך ניסה לתקוף מאבטח עם אגרופן. הוא ישאר במעצר. מחר יהיה לו משפט.
עוד לא גמרה לדבר ושוב השוטר מבשר לי שסוסון ישאר במעצר כל הלילה.
עכשיו כבר באמת נלחצתי. מנסים לתפור לו תיק. הוא לא תקף אף אחד. רק היה לו מברג והיום נלחצים ממברגים. אוקיי אבל למה מברג בידי בחור יהודי בלונדיני וירוק עיניים צריך להלחיץ מישהו? חיפשתי למי להתקשר. מישהו שיכול לעזור. התקשרתי עם אביו שחזר לארהב. הוא יעץ לי לקחת עורך דין. התקשרתי לעורכת דין שלי היא הפנתה אותי לבנה, בנה הפנה אותי לפליליסט הפליליסט אמר שהוא נוסע למשטרה לראות מה העניינים, סוסון נלקח למיון רמבם, נסענו למיון רמבם היתה שם רופאה שאמרה שהוא כבר לא פה אבל לפי הערכתה נעשה לו עוול ויש פה טעות. חזרנו הביתה הפלילסט שחרר אותו למעצר בית. זה לא הסוף זו רק ההתחלה. במשך הזמן גילינו שיש כתבה בעיתון כולה שקרים. סוסון התנפל, המאבטח רב התושיה גרם נס שלא היו נפגעים.
בולשיט אחד גדול. אולי כל האינתיפאדה הזאת זה בולשיט אחד גדול. אני עדיין המומה מכל הסיפור. זה הכל.