10 שנים בישרא ואני שבורה ורצוצה.
10 שנים של סכסוך מתועד גם מלפני וגם אחרי. לא רואים את הסוף
הגם שרוב האנשים מתים או לא מתפקדים.
אבל אחת כן מתפקדת. יותר מדי מתפקדת.
מה השתנה ב-10 שנים?
הרבה ושום דבר.
אני זוכרת את הפוסט הראשון שלי
איך היא קלקלה לבן שלי יומולדת
היום היא מקלקלת דברים אחרים
אבל עדיין מקלקלת
מקלקלת את האוויר שהיא נושמת.
אני לא יכולה לה. לא יכולתי גם בעבר
מדוע היא תמיד מנצחת?
מה הסוד שלה?
מדוע תמיד אני מפסידה לה?
קיבלתי מכות אחר מכות
ולא השבתי לה, לא כי לא רציתי.
רק התאוששתי מהמכות עד המכה הבאה.
כל הזמן אמרתי: אני אראה לה מה זה ולא הראיתי דבר
אני כל הזמן אומרת אשנס מותנים ומותני לא משונסות
היא הולכת מחיל אל חיל ואני מדכי אל דכי
איני יודעת איך היא בתחומים אחרים מצליחה אך בתחום שלי ההצלחה היא 100%
גם אני לא תמיד מופסדת אך בתחום שלה ההפסד הוא 100%
אני יכולה לומר לעצמי תתרכזי בתחומים אחרים העולם יפה בלעדיה
הנה היום סוסון חוזר מארהב
יביא חוויות ומתנות
תחשבי עליו איך הוא התקדם
גם החייזר צועד בתלם שהוא חרש לעצמו...
אבל אני עצמי על הפנים ולא רק בגללה
10 שנים אני בישרא
ומה שאני רואה זה בעיקר בלבול