מה יש לה? מאתמול היא לא זזה. התישבה לה באיזה פינה וישנה שעות. אולי היא חולה...
משך הימים הבאים היא היתה הולכת ונחלשת. לא זזה מהפינה שלה. צריך לקחת אותה לוטרינר משהו לא בסדר איתה.
זו היתה החתולונת האפורה
ובינתיים אמא שלה גדלה ותפחה. כן היא שוב בהריון. ואני חושבת שאצא מהקונספציה של לא לעקר חתולים. עוד מעט היא תביא לעולם עוד חתולים והבית שוב יתמלא בגורים קקי ופיפי. לא. לא מוכנה לזה. מספיק. אם היא גרה ברחוב אין טעם לעקר אותה אך אם היא גרה בבית מצטערת. אני פשוט לא מסוגלת לזה. ככל שהתקדם ההריון היא נעשתה יותר תוקפנית. הבת שלה רצתה לשחק אבל היא תקפה אותה. וכך היא ישבה לה בנחת דוגרת והבת מדוכאת בפינה. בעצם די נוח לי ככה אז אולי לא נעקר אותה...
שוב אותה התלבטות. לעקר לא לעקר. לעקר לא לעקר. אם אני מעקרת נגמר הסיפור. נכון שזה אכזרי לעקר חתולה בהריון אבל יש לי חתולה שלא תלך אחרי זכרים ולא תביא לי גורים. אם אני לא מעקרת לא נגמר הסיפור. אבל בכל זאת היא בהריון ובעצם נהרוג גורים, אפשר לגדל אותם. עד גיל מסוים הם ממש לא מפריעים. לא האמא ולא הגורים.
בסוף נפל הפור. החלטנו לעקר כי הרי הסיפור צריך להגמר מתישהו ועדיף עכשיו
ומה עם הגורה האפורה? לקחנו גם אותה לוטרינר. לא אין לה כלום. האמא המעוקרת שלה הפסיקה להיות תוקפנית כלפיה, שוב הן משחקות ואני יוצאת מדעתי. רק אף פעם לא ידעתי שחתול נכנס לדיכאון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@