כולם או רובם יודעים על הריב המתוקשר בין דודו אהרון לאמו על רקע אירוסיו. על גופתי המתה - זועקת האם - לא תהיה חתונה.
אני כמו רבים חשבתי שהיא משוגעת. איך היא יכולה להתנגד לנישואי הבן, הרי היא צריכה לשמוח, בת נוספת מצטרפת למשפחה.
אלא שהמציאות כרגיל היכתה בי בפרצוף. גם לי יש בן, גם לו יש חברה, ואנחנו הולכים יותר על כיוון של נתק מוחלט כי ההתנהגות שלו פשוט בלתי נסבלת.
קשה להסביר מה קרה כאן. אני רק יודעת שמשהו מאוד לא בסדר קורה כאן והולך ומתעצם. בדיוק איך שלא הבנתי שמשהו מאוד לא טוב קורה ביני ובין אחותי. תחילה זה במעומעם, לא שמים לב. עליה עשיתי מחקר וגיליתי ששנים רבות היא החזיקה דברים בבטן. עד שזה התפוצץ. גם הילד הזה מחזיק דברים בבטן. כשהיה בתיכון הוא הפסיק להביא לכאן חברים. הוא אמר שהוא מתבייש באחיו. עד היום הוא לא מביא לכאן חברים. ויש לי הרגשה כללית שלא רק באחיו הוא מתבייש. גם באמו. כלומר יש לו את האמא הכי גרועה בעולם והבית הכי גרוע בעולם. זו ההרגשה הכללית.
באופן כללי זה נראה די סביר, אבל ניואנסים קטנים מעידים על הקטסטרופה. חיוך, נימת דיבור, איך הדברים קורים. דברים שקשה להצביע עליהם אך אני יודעת שהם שם ולא מהיום. עכשיו זה רק מתפרץ. גם לא הדברים עצמם. רק ליד. הוא רוצה אמא אחרת. בית אחר. אחותי רצתה שלא אהיה. לצערי לאף אחד אני לא יכולה לספק את רצונותיו.
גם לאמא של דודו אהרון יש טענות. אמנם היא מעלה אותן בצורה בוטה אבל כדאי לשמע לה.